• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / ריחו של החופש

ריחו של החופש

מלון צליינים
מהומה על כוס קפה
מאת: תמר הירדני

רק בירושלים אפשר למצוא אכסניית צליינים רוסית שהפכה לכלא בריטי שהפך למוזאון ישראלי. מגרש הרוסים היה המתחם הבריטי השמור ביותר במזרח התיכון, אך זה לא הפריע לאסירי המחתרות להימלט מהמקום במבצע נועז שכלל זחילה דרך תעלות ביוב ושקרים במצח נחושה | תמר הירדני

מלון צליינים

ישראלי טיפוסי, שכבר דגַם בחייו איזה מלון ‘הכל כלול’ או שניים, עשוי להביט בתדהמה מהולה בחמלה בתמונת הנשים המאושרות באכסניית הצליינים במגרש הרוסים בירושלים במאה ה־19. בתמונה נראית חבורת זקנות יושבת על שורה בלתי נגמרת של מיטות סוכנות, בתוך גיבוב של סמרטוטים, שידות סרות טעם ורצפת אבנים בטעם של פעם. זר לא יבין את נפשו של צליין שעשה דרך ארוכה ויקרה מאוד כדי לחזות בנועם כנסיית הקבר ולבקר בהיכלה. תנאי הצימר לא נחשבו אז עניין לדוש בו, מה גם שהצליינים שהתארחו במגרש הרוסים זכו לאירוח חינם למשך שבועיים, לארוחת בוקר פרימיום ולאבק כוכבים של קדושים נוצרים אותנטים מהמזרח התיכון.

אלא שהמסיבה הגיעה אל סופה הטרגי עם התחשרות המהפכה בשמי רוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה. הצאר וצאצאיו הופרדו מחייהם באופן סופני משהו, רוסיה הפכה לברית המועצות הקומוניסטית וזרם שיירות הצליינים הרוסים לארץ ישראל — שמומן וטופח על ידי הצאר — פסק באחת, או אולי באחת וחצי. מגרש הרוסים בירושלים, תא שטח מרשים בן כשישים דונם ובו אכסניות לרוב ואף כנסייה בולטת, ננטש כמעט לגמרי, והבריטים מושלי הארץ החדשים אימצו אותו אל חיקם בחום. אכסניית הנשים הפכה לבית כלא, ועד מהרה הוחזקו במקום לצד הגנבים, הרוצחים ושאר פורעי החוק גם אסירי מחתרת עברים יפי בלורית ותואר. אכסניית הגברים הפכה לבית מעצר ולתחנת משטרה. אכסניית הסגל הדתי שליווה את שיירות הצליינים הפכה לבית משפט. אכסניית בני האצולה הפכה למשרד החקלאות. בית החולים הקטן נשאר בית חולים והמקום כולו הפך למרכז שלטוני, לתפארת שלטון המנדט וממשלת הוד מלכותו.

לאחר פיצוץ מלון המלך דוד על ידי תנועת המרי העברי בקיץ תש”ו (1946) הקיפו הבריטים את המרחב של מגרש הרוסים בגדרות תיל וקראו לו ‘אזור ביטחון’. היישוב היהודי, לעומת זאת, כינה את השטח ‘בֵּוִינְגְרַד’ מתוך לעג לארנסט בווין, שר המושבות דאז, שנודע בגישתו הלא מאוזנת, שלא לומר המפְלה, שלא לומר האנטישמית, כלפי יהודי ארץ ישראל.

הפיכת המקום למתחם המאובטח ביותר בארץ לא הפריעה לאסירי אצ”ל ולח”י להגות תכנית לבריחתם מבין כותלי הכלא. היה זה בראשית תש”ח, מלחמת העצמאות כבר הייתה בעיצומה, והאסירים השתגעו מבזבוז זמנם וכוחם בכלא. התכנית דרשה בריחה כפולה — ראשית מבית הסוהר ושנית מבווינגרד — דבר לא אפשרי בעליל, אבל גם להקים מדינה יהודית היה סוג של חלום פרוע, ובכל זאת הנה אנחנו כאן.

עמוק בחדר 23, מקום מושבם של אסירי לח”י ואצ”ל בבית הכלא, החלה להירקם התכנית. חדר זה היה אולם גדול, מרוהט בצפיפות ב־15 מיטות קומתיים. קירות האבן העבים וסורגי הפלדה הבהירו לנוכחים שאין טעם להתעסק אתם, ולכן הוחלט לצאת אל החופש דווקא דרך הרצפה. את הרעיון המוזר הנ”ל הגה יוסף ארליך, אוהד לח”י ובמקרה גם מפקח מטעם מחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט. הוא מצא בתכניות העירוניות קו ביוב העובר סמוך לקיר החיצוני של חדר 23 בבית הכלא, והציע שהאסירים יחפרו מנהרה שתחבר אותם לפתח נקודת הביקורת של הקו הזה. כל שהיה עליהם לעשות הוא לזחול החוצה דרך הפתח אל בווינגרד וכך להשלים את מחצית דרכם אל החופש. בזמן שמיטב המוחות עמלו על תכנון המחצית השנייה, כי איך לעזאזל בורחים מאלקטרז של המזרח התיכון, הסתערו החבר’ה במרץ על פירוק הריצוף מתחת למיטה המרוחקת ביותר בחדר. מיטה זו הייתה במקרה מיטתו של משה סבוראי, ממפקדי לח”י, שהיה מהוגי התכנית וממבצעיה וגם זה שישן פחות מכולם, כי החפירה נעשתה בעיקר בלילות.

עד מהרה הסתבר כי רצפת החדר עבה מאוד ומרופדת באבני ענק. ארליך הצליח להגניב אל החופרים כלי עבודה, מלט ופנסים, אלא שאז התעורר קושי בסילוק העפר והאבנים מתחת לאפם של הבריטים. כידוע, המוח היהודי ממציא לנו פטנטים, וכך נקבעה פגישה דחופה עם מנהל הכלא שבה שטחו יושבי חדר 23 את תלונתם על כי מפתן החדר הגבוה חוסם את מעבר מי הספונג’ה היומית אל המסדרון ומשם אל החצר כפי שנעשה בחדרי האסירים האחרים, ולכן הם ביקשו אישור לחצוב ברֵכת ניקוז לא גדולה סמוך לפתח כדי להקל על המלאכה. המנהל היה מבסוט מיוזמת האסירים ואף סיפק להם בהתלהבות מריצה וכלי עבודה. הודות לכך, על כל מריצה ‘חוקית’ של עפר ואבנים הוציאו החופרים אל חצר הכלא שתי מריצות נוספות של חומר שהוצא ממנהרת הבריחה שלהם.

עוד אלה חופרים, והנה נמצא הפתרון להשלמת הבריחה מבווינגרד לאחר צליחתה של מנהרת הביוב. בניגוד לכל מה שאסיר ממוצע היה עושה, כמו טיפוס על הגדר, זחילה מתחת לקונצרטינות או הזמנת הפצצה אווירית מחללית משובטים, הוחלט כי הבורחים יצאו ברגל בוטחת דרך השער הראשי. על פי התכנית האסירים היו אמורים ליצור סתימה במערכת הביוב של הכלא, וזו תגרום לבריטים להזמין את אנשי המשרד לעבודות ציבוריות לעזרה. בשלב זה יגיעו ארליך ופועליו היהודים, יצטופפו סביב פתח ביוב נבחר, ירדו פנימה לפי תור כדי לפתוח את הסתימה ויֵצאו ספוגים במי השפכים שריחם הנפלא נידף למרחוק. יחד אתם ‘ייוולדו מן הבור’ פועלים נוספים שיתערבבו ביניהם, וכל אלה יצאו דרך שערי בווינגרד, בהנחה ובתקווה שהשומרים יעדיפו שיסתלקו להם מהאף כמה שיותר מהר ויימנעו מלפשפש יותר מדי בתעודות. התכנית המשוגעת הצריכה הגנבת מצלמה לכלא לצורך צילום דיוקנאות לתעודות מזויפות, בגדי עבודה לאסירים המיועדים לבריחה וכן הכנה נפשית להליכה רגועה דרך שער שמור ביותר כשאתה אסיר נמלט.

מלון 'הכל כלול' בסגנון המאה ה־19. נשים באולם השינה במגרש הרוסים--

מלון ‘הכל כלול’ בסגנון המאה ה־19. נשים באולם השינה במגרש הרוסים

 

מהומה על כוס קפה

בבוקר היום המיועד, י’ באדר ראשון תש”ח (20.2.1948), הושלם חיבורה של מנהרת הבריחה אל פתח נקודת הביקורת, ומשחק כדורעף תוסס במיוחד אורגן בחצר הכלא כדי למשוך את תשומת לב השומרים שעל הגג. בהגיע שעת השי”ן זינקו שני הבורחים הראשונים אל פתח המנהרה ונעלמו מהעין, אלא שבאותו רגע ממש המליץ אסיר בוגדני מחדר 23 לקצין התורן, יהודי בשם שווילי, לחפש את מתי שמואלביץ שהיה במקרה הבורח הראשון. הקצין הבין את הרמז והחל להקים מהומה. משה סבוראי, שכבר כמעט נכנס אל המנהרה על תקן הבורח השלישי, הבין שכאן יקום או ייפול דבר. הוא משך בייאושו את הקצין אל חדר 23, הציג לעיניו הנדהמות את פתח המנהרה ואמר לו:

“אדון שווילי, אתה רואה, זוהי מנהרה. עבדו עליה קרוב לחודשיים. אם יברחו לא יאשימו אותך. הבחורים יוצאים מפני שבחוץ הם דרושים למלחמת השחרור. מה אתה רוצה?”. הוא התחיל לרעוד ובקול חנוק ענה לי: “אתם הורסים אותי”. אמרתי לו: “האדון שווילי, יש לך משפחה בחוץ ויש לך ילדים. בחורים אלו יֵצאו להגנת משפחתך ולהגנת משפחות אחרות. אם אתה רוצה לגמור את הכל בכי טוב, עשה מה שאומר לך — לך לחדר 31 ושב לשתות כוס קפה ותשהה שם עד שיגידו לך שזה מספיק” (משה סבוראי, בתוך: ‘כך ברחנו לחזית — 36 תיאורי בריחות נועזות של לוחמי המחתרת בשלטון הבריטי’ בעריכת אנשל שפילמן, עמ’ 236).

השכל הישר והמזל הטוב הנחו את אדון שווילי לחדר 31 שבו הוא שתה קפה שהספיק לו לכל החיים. בינתיים הגיחו סבוראי ולוחמי אצ”ל ולח”י נוספים מעברה השני של המנהרה כשהם ספוגים במי שפכים ועוטים ארשת של “מתי כבר הפסקת צהריים?”. החבר’ה התקדמו במרווחים גדולים לעבר שערי היציאה השונים של בווינגרד, ורובם הגדול יצא במהירות ללא בדיקה בליווי קריאות “גו און, גו און!” של השומר הסותם את האף ומנופף להם להסתלק. תקרית אחת נרשמה כאשר שומר חשדן במיוחד עצר זוג ‘פועלים’ ושלח אותם למנהל הכלא לבירור. השניים היו בטוחים שזה הסוף שלהם, אך פניהם המטונפות, בגדיהם המצחינים והחוש הדרמטי שהפגינו בהצגה השלמה שהרימו שם שכנעו את מנהל הכלא לסלק אותם בצעקות ובפיזור מטהר אוויר.

אך בהגיע תור הבורח ה־13 קלט פתאום השומר שמשהו מתרחש מתחת לאפו, וזה לא רק ריח הביוב. הבורח נתפס, אזעקה הושמעה ומצור הוטל על העיר, אך עד עצם היום הזה לא הצליחו הבריטים לשים את ידם על שמונה לוחמי לח”י וארבעה לוחמי אצ”ל שנעלמו להם והוחבאו בדירות מסתור בירושלים עד יעבור זעם. הזעם לא עבר, אך הבורחים כבר עשו את דרכם הרחק מירושלים והצטרפו מיד לשורות הלוחמים במלחמת העצמאות.

שלושה חודשים אחר כך קיפלו הבריטים את היוניון ג’ק וחזרו אל מעבר לתעלת לה־מאנש. בית הכלא במגרש הרוסים נסגר והמקום נכבש על ידי כוחותינו. לאחר הקמת המדינה שימש בית הכלא מחסן של הסוכנות היהודית, ובהמשך הפך לאתר הנצחה לאסירי אצ”ל ולח”י וזכה לשם ‘היכל הגבורה’. בשנות השמונים, בשלבי התכנון של מתחם כיכר ספרא שיועד לשמש קריית העירייה, התנהל מאבק ציבורי נגד התכנית להרוס את הבניין. המאבק הצליח, ובתשנ”א (1991) עבר המבנה לידי משרד הביטחון. אז המקום שופץ, בית הכלא שוחזר והמבנה הפך למוזאון אסירי המחתרות.

פתח המנהרה שדרכה נמלטו אסירי המחתרת כפי שהוא נראה היום במוזאון אסירי מחתרותצילום: תמר הירדני

פתח המנהרה שדרכה נמלטו אסירי המחתרת כפי שהוא נראה היום במוזאון אסירי מחתרות

העידן המודרני

1948
לספירה

תגים

אסירי המחתרות, אצ"ל, בווינגרד, המרי העברי, יוסף ארליך, ירושלים, לח"י, מגרש הרוסים, מוזיאון, מחתרון, מלון, עלייה לרגל, רוסיה
מאת: תמר הירדני

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

שמים כיפה

שמים כיפה

חלוצים ללא הילה

חלוצים ללא הילה

ציונות מבוימת היטב

ציונות מבוימת היטב

הקרב על הגבעה

הקרב על הגבעה

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס