פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
מאות אלפי יהודים היגרו לארצות הברית בסוף המאה ה-19, ובפרוס חגי תשרי הם שאלו מהיכן ייקחו אתרוגים ביבשת החדשה. אתרוגים גדלו פרא באיים הקריביים, ניטעו בהמוניהם בקליפורניה, ואפשר היה גם לייבא אותם מאיי הים התיכון או מארץ ישראל. הבחירה באתרוג הייתה ביטוי של בחירת זהות // יונתן סרנה וזאב אלף
נקודת הפרֵדה והגעגועים
לפני כאלף שנה הם הגיעו ממרחקים להר הזיתים מדי הושענא רבה לטקס המוני של הקפות במקום שבו על פי המסורת עזבה השכינה את ירושלים. היכן היה המקום המדויק? ייתכן שדווקא מי שגירשו את היהודים מהעיר ושמו קץ לטקס הם אלה ששימרו את המסורת // איל דודסון
התקווה או האינטרנציונל
בין מלחמות העולם התפצלה הפוליטיקה העולמית בין שמאל לימין, הצדדים הלכו והקצינו והתופעה ניכרה גם בציונות. בסיום החגיגי של סמינר החלוץ בפולין ב-1930 עמדו החברים בפני השאלה איזה המנון לשיר. הוויכוח הסוחף היה רגע של פרשת דרכים // רונה יונה
צה”ל במחתרת
חמאס וחזבאללה לא היו הראשונים שחפרו מנהרות תת קרקעיות כאמצעי צבאי. במלחמת העצמאות עבר קו החזית בתוך ירושלים, ומגִניה היהודים של העיר איתרו מקומות אחדים שבהם כדאי היה לחצות את הקווים מתחת לאדמה // משה ארנוולד
–
מסע בזמן
איך הובילו מים לירושלים בעת העתיקה, מה מספרים לנו הביצורים היבוסיים, האם שם המעיין הוא הגיחון או השילוח, איך חפרו את הנקבה ולאן מוביל פיר וורן? עושים סדר במפעלי המים של ירושלים הקדומה // תמר הירדני
אמנות ההיסטוריה
להגן על החירות – על פסלו של משה ג’ייקובס אזיקאל “חופש דת” במוזיאון הלאומי להיסטוריה בפילדלפיה // נעמי סמואל
ביקורת סרטים
יופייה הדומם של עיר הקודש – על סרטו של גידי דר “אגדת חורבן” // דורון לופז
ביקורת ספרים
מותר האדם הקדמון – על ספרם של איל חלפון ורן ברקאי “היו פה לפנינו” // ימימה חובב