נמשחת אשריך
העלייה השנתית להר מירון בל”ג בעומר היא אחת ההתכנסויות הדתיות הגדולות והוותיקות בארץ. מעקב אחר תולדות העלייה מספר על חוויה המתעצמת והולכת למרות ההתנגדויות אליה מכיוונים שונים // דותן גורן
העלייה לביריה והירידה
היישוב היהודי בביריה היה אחד ממוקדי המאבק בבריטים על ההתיישבות, אך דווקא הקבוצה שיישבה את ביריה על אפם ועל חמתם של הבריטים ושל הערבים ונכנעה לבסוף לתנועה המיישבת נמחקה מהזיכרון ההיסטורי // מלכה כ”ץ
לחלוק בלי להתפלג
כאשר כתביו של הרמב”ם הגיעו לקהילות היהודיות באירופה הם עוררו התנגדות והחל מאבק שכלל חרמות וכתבי שטנה. הרמב”ן היה בין הדוברים העיקריים בוויכוח זה, ולמרות שהתנגד לחלקים ממשנתו של הרמב”ם נאבק בעוז נגד החרמתו. התעקשות על אחדות בתוך מחלוקת // עודד ישראלי
השואה הקטנה
רבים יודעים כי לשואת היהודים במלחמת העולם השנייה קדמו פוגרומים שהתפרצו מפעם לפעם במקומות שונים, אך לחורבן שפקד את יהודי אוקראינה בשולי מלחמת העולם הראשונה לא היה אח ורע עד לשואה. הוא עורר ברבים את ההבנה שאירופה לא תהיה עוד מה שהייתה במשך מאות שנים עבור היהודים // גור אלרואי
–
קיצור תולדות – העלייה לרגל
ביקורת תאטרון
כשהרצל כתב את המחזה ‘הגטו החדש’ הוא לא שיער שהכתיבה תסחוף אותו לרעיון של הקמת מדינה ליהודים. למרות שבפלשתינה הוקמה לבסוף מדינה, ובה גם תאטראות אחדים, נשכח המחזה המכונן של הרצל. פרופ’ יהודה מורלי מעלה את המחזה שוב אחרי 120 שנה, והפעם בעברית // עמית עסיס
מדברים בעד עצמם
דרישות שלום – שתי איגרות הרמב”ן לבניו חושפות את כתיבתו האישית
מסע בזמן
פתחו את השער – הסיפור על פריצת החומה ליד שער יפו כדי לפנות דרך למרכבה של הקיסר ויליהם הוא סיפור ידוע, אבל מתברר שהוא לא מדויק. למה נפרצה החומה, מה חשב על זה הקיסר, ומאיפה נכנס לעיר הגרנל אלנבי? // תמר הירדני
מנבכי הארכיון
לא כל היומנים משמשים את בעליהם לתיאור רגשותיהם הכמוסים. גם מיומנים מעשיים כמו זה שניהל הפועל מרדכי ליבמן בקפידה בין השנים 1928 עד 1931 אפשר ללמוד הרבה על קורות כותביהם. את הסיפורים החבויים מאחורי הלשון החסכנית אפשר רק לדמיין // ארנון הרשקוביץ