גיליון 21 | שבט תשעב | פברואר 2012
הכת האחרונה // דב קסלמן
לאחר למעלה מאלף שנים שבהן חיו בקהילות נפרדות החלו קראים ויהודים במדינה ישאל להתקרב ולהתמזג. אלה גם אלה ישראלים הם, והדבר מציב סימן שאלה באשר לשמירת הזהות הקראים
מחברות של כאב ואימה // אדוה מגל-כהן
מחברת נשכחת של סבתא רבה הובילה לכתב יד עלום במרתפי הספרייה הלאומית, ומשם לפרעות נוראות ונשכחות באוקראינה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. מסע מצמרר בעקבות עדויות בגוף ראשון המקבלות כאן הד לראשונה מאז קרא ביאליק לפרסמן
לאומיות ערבית יש מאין // אלון דהן
שורשי הלאומיות הערבית נעוצים בניסיונות של מעצמות אירופה להעתיק אל המרחב המזרח תיכוני את רעיון מדינת הלאום האירופית. ההבדלים התרבותיים והחברתיים העמוקים בין אירופה לארצות האסלאם הערבי הולידו מדינות כלאיים הנשלטות בידי רודנים
דוד ושלמה בעמק האלה // אילן אבקסיס
החפירות בחורבת קייאפה מספרות את סיפורו של יישוב קצר ימים שהיה במקום בתקופת דוד ושלמה, ופותחות מחדש את הוויכוח הבלתי נגמר סביב האמינות ההיסטורית של מקורות המקרא
הקדוש שלא נרצח // ליאור אלפרוביץ
ילד שלא היה קיים ורצח שמעולם לא התרחש העניקו לאינקוויזיציה את התירוץ הנדרש כדי לגרש את היהודים מספרד. אבל אם תשאלו את תושבי לה גוארדיה הם יספרו לכם גם כיום שהיהודים נטלו את לבו לצורכי כישוף אפל
ביקורת
גבורה והדרה – עולי הגרדום והזיכרון הישראלי, אמיר גולדשטיין // ימימה חובב
נקודת ציון
מפות עתיקות מספרות היסטוריה // מוטי פסל
השקפת עולם: המפה נתפסת לרוב ככלי אובייקטיבי המתאר את המציאות הגאוגרפית. ובכן, לא ממש. מפות, כך מסתבר, משקפות את תפיסות העולם של יוצריהן לא פחות מאשר את פני השטח. מי במרכז ומי בשוליים? מי למעלה ומי למטה? – תלוי את מי שואלים
מנבכי הארכיון
גרמנית למען העברית // הדסה אסולין
מלחמת השפות שהתנהלה בארץ ישראל בשנים 1913-1914 סביב השאלה מה תהיה שפת ההוראה בבתי הספר החדשים, אילצה אפילו את אליעזר בן יהודה לשנס מותניים ולכתוב בגרמנית לראשי הקהילה היהודית בווינה