גיליון 7 | כסלו תשעא | נובמבר 2010הטוב הרע המכוער // גלית דהן קרליבך
אופיו המפוצל של העריץ אחוז שיגעון הגדלות משתקף מקירות המבנים המפוארים שבבנה. הוא בנה מבצרים על פי עקרונות הבנייה של האדריכלות הרומית שאותה העריץ בכל לבו, כדי להגן על עצמו מפני עמו שנוא נפשו. קווים לדמותו של הורדוס, מחסל בית חשמונאי
על חבל דק // עשהאל אבלמן
רבנים איטלקים הוציאו ‘קול קורא’ נגד הספר ‘מאור עיניים’. רבי יוסף קארו המליץ לשורפו והמהר”ל מפראג תקף אותו בחריפות, ואילו בעיני משכילים היה מחבר הספר מגדולי החוקרים שצמחו בתקופת הרנסנס. אולם עזריה מן האדומים היה יהודי מאמין, מסורתי ואפילו שמרן. הסוגיות שטרדו את מנוחתו, כמו פתיחות אינטלקטואלית ומהימנותן של אגדות חז”ל, עדיין מעסיקות יהודים רבים
אבן במוזיאון וסוס במקדש // ניר רצ’קובסקי
הסיפור של הליודורוס וכספי המקדש – שמגולל במקבים ב’ ומתועד בכתובת הלניסטית המוצגת במוזיאון ישראל – הוא מעין חוליה ראשונה בתהליך השבר באידיליה של השלטון הסלווקי הסובלני. נס במקדש שהטרים את נס פח השמן והומחש בפרסקו על קירות הוותיקן
שיקום הנרטיב היהודי // שמואל טרינגו
הזהות היהודית נמצאת בעיצומו של משבר המחייב הכרעה. בקרב המחנכים מורגשת מבוכה באשר לערכים ולרעיונות שעליהם יבססו את ההוראה, ובמקביל יש גם אובדן דרך של הציבור הרחב. יש צורך חיוני לשקם את המושג ‘העם היהודי’, להגן עליו, ולצקת לתוכו תוכן שכל יהודי יוכל להתחבר אליו
מלך חמיר האחרון // חגי מזוז
לכוד בין הפרסים מצפון לבין הביזנטים הנוצרים ממזרח, אחז המלך יוסף ד’ו נואס בספר ובסיף – בתורת היהודים, ובחרב נוקמת נגד הנוצרים שהיוו גיס חמישי בממלכתו. בתקופת שלטונו הנהיג את ממלכתו לניצחונות גדולים, אבל בסופו של דבר המית עליה את סופה. מכל תהילתה של ממלכת חמיר היהודית נותר כיום רק שלט רחוב בירושלים
מתחת לשטיח // עודד שי
במנזר הרוסי שעל הר הזיתים בירושלים הוצג עד לאחרונה ביוזמתו של ארכימנדריט אנטונין – שהיה מהלך בחוצות ירושלים בגלימה שחורה ובכובע – אוסף עשיר של מוצגים עתיקים. היכן נמצאים הממצאים היום?
בית דינם של החשמונאים // יעקב מדן
מאבקם של מתתיהו ובניו בהתייוונות היה אולי קשה אף יותר ממאבקם המזוין ביוונים. שורה של תקנות המוזכרות בספרי מקבים מעידות על ניסיונותיהם לפעול נגד התמזגותם התרבותית של בני עמם, ברוח של מלכות ישראל שעוד חלמו לכונן. חוליה מפתיעה בשושלת מסירת התורה
מנבכי הארכיון
פנקס הדמים // הדסה אסולין
בעליית הגג של אביו מצא הסופר אורי פינקל פנקס של “חברת תלמוד תורה”, שפעלה ברקוב עיר הולדתו. בדפים הריקים שנותרו בפנקס כתב את סיפור חיסולה של הקהילה היהודית התוססת. מן הגטו ברקוב לא שרד איש
ביקורות
בתי מדרש נוסח אשכנז, אסף ידידיה (עורך) // ישי פרנקל
אדריכלות יהודית // משה חיים שפירא
ההיסטוריה של המנורה באדריכלות ובאמנות