גת גדולה ומפתיעה שהתגלתה בנגב מעידה שוב על תעשיית היין הענפה שהתקיימה בעת העתיקה בדרום הארץ
הקוראים הוותיקים של ‘סגולה’ כבר מכירים את תעשיית היין המפותחת שהתקיימה בנגב בעת העתיקה ובראשית ימי הביניים. מומחי היין הגדולים ביותר בארץ היו הנבטים, ומקורות מהתקופה מספרים כי היין שייצרו הנבטים נחשב למובחר ביותר בעולם, שווק בכל רחבי האימפריה הרומית והיה מבוקש במיוחד בבתי הפאר ברומא הבירה ובארמונות הקיסרים. לאורך השנים התגלו בארץ המון ממצאים ארכיאולוגיים רבים המעידים עד כמה אכן הייתה תעשיית היין בנגב ענפה ומפותחת.
בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות באזור התעשייה הסמוך למשרדי המועצה האזורית רמת נגב, התגלה בשבועות האחרונים מבנה רחב מימדים מהמאה הרביעית, בו שולבה גת מרשימה לייצור יין. המתחם העתיק התגלה בחלקו במקרה במהלך עבודות פיתוח, ולכן נכנסה רשות העתיקות לחפירה ארכיאולוגית במקום. בחפירות הועסקו לצד עובדי רשות העתיקות בני נוער תלמידי ישיבת אמי”ת ‘בלבב שלם’ בירוחם, כחלק ממאמצי הרשות לקרב את דור העתיד למורשת הארכאולוגית של הארץ.
ד”ר טלי גיני, ארכיאולוגית נפת נגב דרומי ברשות העתיקות, סיפרה על התגלית:
הנגב הדרומי מוכר כאזור חקלאי שגידלו בו גפנים לטובת יצוא יין לרחבי האמפריה הביזנטית. הגת שחשפנו שולבה במבנה גדול מימדים, בנוי אבנים מסותתות. יתכן שהמבנה שירת יחידת צבא רומי ששהתה כאן. באתר נחשפו משטח הדריכה של הגת שרוצף לוחות אבן, בור ששימש לשקיעת החומרים המוצקים, ובור איגום לתירוש, שקוטרו כשני מטרים וחצי מ’ וגובהו כשני מטרים. על פי חישובים שערכנו, הבור יכול להכיל כשישה וחצי קוב של נוזלים.
מדובר בכמות מרשימה ביותר של יין, המעידה על שימוש תעשייתי. לדברי ד”ר גיני, באמצע המאה השישית פגעה באזור מגיפה קשה, אשר הביאה לירידה בביקוש ליין מדרום הארץ. ואכן, לאחר המגיפה המשיכו להשתמש במבנה, אבל לא בגת. בסוף התקופה הביזנטית המאוחרת המקום ננטש.
יורם חיימי, ארכיאולוג מחוז הנגב הדרומי, השלים את התמונה הרחבה ולדבריו הגת שהתגלתה מפתיעה ביותר שכן בכל אזור הנגב הדרומי מוכרת רק גת אחת אשר שולבה כחלק ממבנה, והיא נמצאת בעבדת. חיימי הוסיף כי אנשי רשות העתיקות מתכוונים להציע למועצה האזורית להשלים את החפירה, לחשוף את המקום כולו, ולפתוח אותה לביקור הקהל הרחב.