כד קטן ודמי חנוכה

בחפירות שגרתיות שהתקיימו בתקופת החגים ברובע היהודי בירושלים לקראת הקמת מעלית לכותל נמצא כד חרס קטן. כל הממצאים מהחפירות רוכזו במקום אחד והמתינו לארכיאולוג שיעבור עליהם. גם כד החרס הקטן היה שם והמתין למישהו שיבדוק אותו. כעבור חודש, כאשר עבר מנהל החפירה, הארכיאולוג דוד גלמן, על הממצאים, הוא רוקן את הכד הקטן מתוכנו ושטף אותו. הוא לא ציפה להפתעה שיצאה מהכד: יחד עם החול, נשטפו אל תוך ידיו ארבעה מטבעות זהב נוצצים.

“זו הפעם הראשונה שאני כארכיאולוג מגלה זהב, וההתרגשות עצומה”, אומר גלמן, “נראה שהפכית שימשה כקופת חיסכון קדומה.”

צילום: דפנה גזית רשות העתיקות

שני מטבעות סונים ושני מטבעות שיעיים. צילום: דפנה גזית רשות העתיקות

לדברי ד”ר רוברט קול, מומחה למטבעות ברשות העתיקות, “המטבעות השתמרו במצב מעולה, וניתן היה  לקרוא אותם מיד עם הוצאתם מהפכית, אפילו בלי לנקות אותם. המטבעות מתוארכים לתקופה די קצרה, בין סוף שנות ה-40 ל-70 של המאה ה-10 לסה”נ. זוהי תקופה של שינוים פוליטיים גדולים, כאשר השליטה על ארץ ישראל עוברת מהחליפות העבאסית הסונית, היושבת בבגדד שבעיראק, ליריביה השיעים – השושלת הפאטימית מצפון אפריקה, שכבשה בימים ההם את מצרים, סוריה וארץ ישראל. האירועים ההיסטוריים הללו משתקפים בצורה כמעט מושלמת בחלוקת המטבעות שהתגלו בפכית: שני דינרי זהב נטבעו ברמלה, תחת שלטונו של החליף מטיע (946 -974 לסה”נ) והמושל מטעמו באזור, אבו אל-קאסם אבן אל-איח’שיד אונוח’ר (946 – 961 לסה”נ). השניים האחרים, נטבעו בקהיר, בידי השליטים הפאטימים על-מעז (953 – 975 לסה”נ), ויורשו – אל-עזיז (975 – 996 לסה”נ)”.פעם האחרונה שבה נמצא בירושלים מטמון זהב מהתקופה הפאטימית הייתה לפני חמישים שנה. בחפירות הגדולות שניהל פרופ’ בנימין מזר בעיר העתיקה אחרי מלחמת ששת הימים, התגלו חמישה מטמונים של מטבעות ותכשיטים מהתקופה, דרומית להר הבית.”

ד"ר רוברט קול בוחן את המטבעות. צילום: שי הלוי רשות העתיקות

“ארבעה דינרים היו סכום כסף לא מבוטל עבור רוב האוכלוסייה, שחיה באותם הימים בתנאי קיום בסיסיים,” מוסיף ד”ר קול. “סכום זה, היה שווה למשכורת חודשית של פקיד זוטר, או לארבעה חודשי משכורת של עובד כפיים פשוט.”

הממצא ממחיש את עברה המיוחד ורב התהפוכות של ארץ ישראל כמי שלאורך כל שנות קיומו של האסלאם ועד ימינו נתונה במרחב גיאוגרפי שבו מתגוששים הסונים והשיעים.