בית מלאכה שבו יוצרו אלפי כלי אבן בתקופת בית המקדש השני התגלה בגליל. האם יסייע מחקר עתידי של המקום ללמד עד מתי נשמרו דיני טומאה וטהרה לאחר חורבן המקדש?
בית מלאכה מתקופת בית שני לייצור כלי אבן מסלע קירטון נחשף לאחרונה בכפר ריינה הסמוך לנצרת. השימוש האינטנסיבי בכלי אבן אופייני ליישובים יהודיים ששמרו בהם על הלכות טומאה וטהרה, שכן כלי אבן אינם מקבלים טומאה, בניגוד לכלי חרס שאם נטמאו הדרך היחידה לטהרם הייתה לשוברם. לכן יהודים שהקפידו על אכילה בטהרה דאגו שיהיו ברשותם גם כלי אבן, והיום מוצאים בחפירות כלים ושברי כלים מסוג זה.
כבר לפני כ-15 שנה, בעקבות בדיקה ראשונית שערך במקום, שיער הארכאולוג דוד עמית שקיים בית המלאכה לכלי אבן בריינה, ולאחרונה נערכה חפירה מקיפה שחשפה את בית המלאכה. המבנה חצוב בסלע, ונראה כי חציבת חומר הגלם וייצור הכלים נעשו באותו מקום. בשטח נמצאו כלים בשלבי ייצור שונים, ובהם בעיקר ספלים בעלי ידית אחת. החופרים מצאו אלפי ‘גרעינים’ – גושי אבן שהוצאו באמצעות מחרטה סיבובית מתוך הספלים כדי ליצור את החלל שישמש כלי קיבול – המהווים למעשה פסולת ייצור. הכמות הגדולה של הגרעינים שנמצאו מעידה על היקף הייצור במקום.
בית המלאכה שנחשף מצטרף לשלושה בתי מלאכה נוספים לכלי אבן שנמצאו בארץ, שניים התגלו בירושלים לפני עשרות שנים, ואחד נחשף רק לאחרונה במרחק של קילומטר אחד מריינה ונמצא עדיין בחפירה. נראה שבגליל היה אזור תעשייה משמעותי. עדות נוספת על הימצאותם של כלי אבן באזור זה נמצאת באוונגליונים: “שישה כדי אבן ערוכים כמשפט היהודים לטהרתם … בקנה אשר בגליל” (הבשורה על פי יוחנן ב’). מדובר בכדי מים אשר לפי המסופר שם הפכו ליין בחתונה שנערכה בקנה, המזוהה עם כפר כנא, קילומטרים בודדים מריינה.
ייתכן שהממצאים מבית המלאכה שהתגלה יוכלו לסייע לנו בפתרון השאלה המסקרנת: כמה זמן אחרי חורבן הבית המשיכו אבותינו לשמור על דיני הטהרה?
צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקותאחד מגלעיני האבן שהתגלו בבית המלאכה בריינה
צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקותגלעינים של כלי אבן שהתגלו במפעל הקדום בריינה שבגליל