המציאות המורכבת של הר הבית והסמליות העצומה הגלומה במקום שוב הכתה בנו בשבועות האחרונים. הדרישות של הווקף למלא את תביעותיו מעלות את השאלה, מהם השורשים ההיסטוריים של תביעות אלה.
אירועי השבועות האחרונים בהר הבית מעמידים במרכז הבמה את הווקף המוסלמי כגורם המבקש לעצמו שליטה על ההר. מהו הווקף ומה מקור הדרישות שלו לאחיזה בהר הבית?
המלה וקף פירושה הקדש של נכסי דלא ניידי למטרות דתיות או חברתיות כדי שישמשו את הציבור באופן שיעלה לרצון לפני הא-ל. המקדיש יכול לקבוע מהי המטרה המוגדרת שלשמה יוקדש הנכס. מרגע הקדשתו של הנכס לא חלים עליו דיני הירושה, הוא אינו חייב במסים ומשתחרר משעבודים וממסים שחלו עליו בעבר. לא ברור מתי החל נוהג זה, אולם הוא מופיע בשריעה – ההלכה המוסלמית – כבר בתקופות מוקדמות. גם יהודים ונוצרים החיים במדינות מוסלמיות יכולים להגדיר נכסים כווקף ולהקדישם למטרות דתיות או חברתיות וכך להיפטר מתשלום מסים.
הר הבית הוגדר לראשונה כווקף מעט לאחר שכבש צלאח א-דין האיובי את ירושלים מידי הצלבנים ב-1187. באותה תקופה מונה בירושלים הממונה על ההקדשים, וסמכויותיו הורחבו בהדרגה. באמצע המאה ה-13, בתקופתו של הסולטן בייברס, גייס הממונה על ההקדשים כוח צבאי שעלה בעוצמתו על חיל המצב הממלוכי המקומי ומיקם אותו סמוך לאחד משערי הר הבית, וכך ניטלו למעשה כמעט כל הסמכויות מידי השלטון החילוני. מצב זה נשמר גם לאורך התקופה העות’מאנית, ולמרות שלפרקים הייתה מתיחות בין השלטון המרכזי לבין הווקף, בדרך כלל הצליחו אנשי הווקף לשמור על כוחם ועל סמכותם בירושלים, וראש הווקף הירושלמי היה בפועל האיש החזק ביותר בעיר.
צילום: Emanסמלו של בייברס חקוק על גשר בייברס באזור לוד של היום
עם הכיבוש הבריטי והגידול הניכר באוכלוסייה היהודית בירושלים פחת כוחו של הווקף. שלטונות המנדט קיימו מערכת מוניציפאלית מודרנית בירושלים תחת סמכותו של ראש עיר חילוני, והווקף שמר על סמכותו רק בתחום הנכסים המוקדשים, ובעיקר בהר הבית. לאחר מלחמת השחרור הועבר הר הבית משליטתו של הווקף הירושלמי לזה של הווקף הירדני, וזה מקורו של המצב המשפטי והפוליטי הנוכחי, שלפיו מעורבת ירדן בשליטה על ההר. לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הר הבית לא ניצלה כידוע ישראל את האפשרות לנשל את הווקף מסמכויותיו, ומשה דיין החזיר את השליטה במקום לווקף הירדני.
משה דיין נפגש עם נציגי הווקף לאחר מלחמת ששת הימים. בפגישה זו סוכם על החזרת האחריות על הר הבית לידי ווקף
סמכויותיו הנרחבות של הווקף בהר הבית יוצרות אנומליה משפטית ופוליטית, אולם חשוב לזכור כי מעמדו של הווקף בהר הבית מאז מלחמת ששת הימים הוא כנראה החלש ביותר בתולדותיו. הגורם שהיה דומיננטי ביותר בירושלים הוגבל בסמכויותיו לנכסי ההקדש בלבד, ובהם הר הבית, אך גם שם חייבים אנשי הווקף לפעול בתיאום עם ממשלת ישראל. ולמרות זאת, העובדה שנאסר על יהודים להתפלל בהר הבית – המקודש גם להם – היא פגיעה בוטה בזכויות האזרחיות שספק אם הייתה עומדת במבחן משפטי לו הייתה מתרחשת במקום אחר.
צילום: Getty Imagesכיפת הסלע היא המבנה הבולט ביותר על הר הבית זה מאות שנים ומסמלת עבור העולם המוסלמי את הנוכחות המתמשכת של האסלאם על ההר. הכיפה ב-2014