מבצר חשמונאי לא ידוע התגלה מצפון למודיעין. המבצר הגן כנראה על אזורי הליבה של החשמונאים, חבל ארץ עשיר ופורה
שרידי מבצר ויישוב מן התקופה החשמונאית נתגלו לאחרונה מצפון למודיעין-עילית.
ח’רבת ארטבה שוכנת על גבעה נישאת ותלולה בין ערוצי ואדי ג’נתא וואדי אל ח’ואג’ה, מדרום לדיר אבו משעל. לפני כשלוש שנים נתגלו על הגבעה באקראי שרידי מבנים וביצורים, בורות מים גדולים ומקוואות.
החורבה נסקרה בראשית שנות ה-1990 בידי פרופ’ ישראל פינקלשטיין וצוותו, שמצאו במקום בעיקר שרידים של יישוב רומי-ביזנטי במורדות הגבעה. לפני כמה חודשים, בעקבות עבודות עפר וסלילה של תושבים באזור, נחשפו שרידים מרשימים מן התקופה החשמונאית. שרידים אלו מצביעים על מבצר חשמונאי גדול שעמד בראש הגבעה, ואפשר שליטה למרחקים ללוחמים החשמונאיים.
מלבד שרידי המגדל החשמונאי נמצאו באתר מאגרי מים גדולים ושפע של חרסים מן התקופות החשמונאית וההרודיאנית.
שמו העתיק של האתר אינו ידוע. הוא מכונה כיום ‘מבצר ארטבה’ או ‘מבצר נטוף’, על שם נחל נטוף הגדול שערוצו נמצא לא הרחק מכאן. המבצר אינו שולט על דרך חשובה, אולם הוא ממוקם בתווך בין מודיעים – עירם של בני חשמונאי – להרי גופנא – שהיו לב-לבו של המרד החשמונאי. כמה מן הקרבות החשובים בין החשמונאים לצבא הסלווקי התרחשו באזור זה ובהרי גופנא. זוהי ארץ עשירה מאד מבחינה חקלאית בגפנים ובכרמי זית, ובכך ניתן להסביר את בנייתו של מבצר המגן על ליבה של ארץ החשמונאים וערש המרד. כ-2 ק”מ מזרחה ממבצר ארטבה עובר ואדי טוואחין השופע מים ועצי פרי, וגם בתקופה העתיקה הוא שימש כמקור המחייה של רבים מתושבי האזור.
יותר ויותר מבצרים חשמונאיים (והרודיאניים, שכנראה המשיכו את המבצרים שהוקמו בידי החשמונאים), שאינם ידועים לנו בשמם מן המקורות הכתובים, מתגלים בשנים האחרונות בתחום הארץ הנושבת ביהודה, כגון ח’ טורה בהרי ירושלים, תל הכפירה בארץ בנימין וח’ ג’ומג’ום בגוש עציון. אפשר להניח שעם הזמן יתגלו עוד מבצרים כאלו שהגנו על אזורי התיישבות יהודיים בימי החשמונאים, במיוחד סביב אזורים חקלאיים פוריים.