יישוב כפרי מימי החשמונאים נחשף בחפירות בשכונת שראפת בירושלים
שרידים מרשימים של יישוב יהודי כפרי מימי החשמונאים -לפני כ-2000 שנה, נחשפים בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בשטח המיועד לבי”ס באזור שכונת שראפת בירושלים. שראפת היא שכונה קטנה הממוקמת בין בית צפאפה במזרח, שכונת גילה מדרום, ואזור התעשייה והמסחר של מנחת (מלחה) מצפון. פירוש שמה הוא ‘הנשקפת’, על שום גובהה ובדידותה של הגבעה שעליה בנוי הגרעין הישן של השכונה.
מפת האזורבאתר התגלו גת גדולה ובה שברים רבים של קנקנים, מערת קולומבריום גדולה, בית בד לייצור שמן, מקווה טהרה גדול (שמצטרף למקווה אחר שזוהה במקום בעבר) בור מים ומערות. בשלב מאוחר יותר נהרסו המבנים שהיו ביישוב, ואבניהם נלקחו מהאתר לצורך שימוש חוזר.
גולת הכותרת בחפירה היא אחוזת קבר מפוארת, שכללה פרוזדור שהוביל לחצר גדולה חצובה בסלע ומוקפת בספסל. בחזית נחצב פתח למערת הקבורה. כמקובל במערות קבורה יהודיות בימי הבית השני, מערה זו כללה מספר חדרים, ובכתליה נחצבו כוכי קבורה מאורכים שבהן הונחו גופות הנפטרים. לאחר תיעוד המערה על ידי הארכיאולוגים, היא נאטמה לבקשתם של גורמים רבניים, כדי למנוע חילול עתידי של הקבר.
יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר:
“נראה שנקברו כאן בני משפחה אמידים או חשובים בתקופה החשמונאית. אחוזת הקבר שימשה לקבורת בני המשפחה במשך כמה דורות, כפי שהיה נהוג בעת ההיא”.
במילויי העפר שכיסו את חצר המערה נמצאו אבני בנייה גדולות, חלקן מעוצבות ומעוטרות במיטב הסגנון האדריכלי של ימי הבית השני, אז חולקו סגנונות הבניה לסדרים אדריכליים. המיוחדת מבין הפריטים היא כותרת עמוד דמוית לב מהסדר הדורי. כותרות כאלה נמצאו בעבר במבנים מפוארים מהתקופה החשמונאית וההרודיאנית, כגון מבצר אלכסנדריון (סרטבה) ואחרים. כן נמצאו גם מספר כרכובים מעוצבים. פריטי אבן אלה נדירים מאד, והם שולבו בדרך כלל במבני פאר ובאחוזות הקבורה המפוארות של ירושלים, כגון זו של משפחת הכוהנים בני חזיר בקידרון, ובמספר קברים בשכונת סנהדריה בירושלים.
יולי שוורץ, רשות העתיקותקולומבריום בשראפת
שטח החפירה הנוכחי מהווה, ככל הנראה, רק חלק קטן מיישוב קדום שהשתרע מדרום לאזור. החפירה חושפת אזור חקלאי כפרי, בו עסקו, בין השאר, בייצור יין ושמן, ובגידול יונים. גידול היונים נעשה ב”קולומבריום” מתקן מיוחד שכדוגמתו נמצאו כמה עשרות גם בסביבות ירושלים; עם זאת, מחלוקת נטושה בשאלת מהותו של הקולומבריום: עד היום לא נמצאו שום שרידים של עצמות יונים או קליפות ביצים בשום “קולומבריום” בארץ, כולל כאלו שנקברו תחת מפולת כבר בעת העתיקה ברעידת אדמה באזור מרשה בחבל לכיש. חידת הקולומבריום נותרת בלתי-פתורה לעת עתה.
קיומו של יישוב חשמונאי במעטפת של ירושלים היא חלק נוסף בהבנת קיומה של ירושלים והעורף החקלאי שלה. בירושלים עצמה, הענייה במקורות מים ובשטחים מתאימים לחקלאות, נאלצו התושבים להסתמך על יישובים וחוות חקלאיות המרחב שסביב לעיר כדי לספק את צרכי התושבים בעיר.
[צילום אווירי של השטח. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות]