פריצת דרך טכנולוגית חשובה: בירה הופקה משרידי שמרים בכלי חרס עתיקים ממצרים, פלשת וארץ ישראל
חוקרים ישראלים הצליחו לייצר בירה משמרים שנמצאו בכלים בני אלפי שנים.
מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, רשות העתיקות, ואוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן, מצא שיטה ייחודית לבודד שמרים מכלי חרס קדומים כדי לייצר מהם בירות בעלות איכויות טובות. ד”ר רונן חזן מהאוניברסיטה העברית וד”ר יצחק פז מרשות העתיקות ממובילי המחקר: “אנו יודעים מה היו טעמי הבירה הפלישתית והמצרית”.
הבירה היוותה מרכיב חשוב בתזונה היומיומית בעולם הקדום והיתה גם המשקה האלכוהולי הראשון שהאדם זיקק. כלי החרס, בהם יוצרו הבירות בימי העת העתיקה, היו הבסיס למחקר החדש. מובילי המחקר עשו שימוש בשמרים שיצרו מושבות והתבססו בנקבוביות של כלי החרס וניסו לבדוק דרכם איך הם נשמרים לאורך שנים. באמצעות אותם שמרים יוצרו לבסוף בירות איכותיות וראויות לשתייה.
אוסף הכלים שנבחרו היו מתקופות שונות בהיסטוריה, משנת 3000 לפנה”ס ועד המאה הרביעית לפני הספירה, מתקופת ייסוד הממלכה המצרית המאוחדת הראשונה בימי המלך נערמר ועד ימי נחמיה מושל יהודה תחת שלטון פרס. הכלים נלקחו מאתרים שונים כמו עין הבשור שבנגב, חפירות הצלה ברחוב המסגר בתל-אביב והחפירות האוניברסיטאיות בתל צפית ורמת רחל.
ד”ר רונן חזן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר, מספר כי
“הפלא הגדול כאן זה שמושבות השמרים שרדו בתוך הכלים, מושרים בתוכם במשך אלפי שנים, ופשוט חיכו שנוציא ונגדל אותם. דרכם הצלחנו לייצר את הבירה ועכשיו אנחנו יודעים מה היו הטעמים של הבירה הפלישתית והבירה המצרית. אגב, הם בכלל לא רעים. מעבר לגימיק של שתיית הבירה של פרעה מלך מצרים או אכיש מלך גת, יש למחקר זה חשיבות רבה לתחום של ארכאולוגיה ניסויית, תחום המנסה לשחזר את העבר. המחקר שלנו מציע כלים חדשים לבחינת שיטות, איכות ומאפשר לכולנו לטעום את טעמם של מוצרי מזון עתיקים”.
ד”ר יצחק פז מרשות העתיקות מדגיש את חשיבות התגלית: “אנחנו מדברים פה על פריצת דרך אמיתית, זאת הפעם הראשונה שהצלחנו להפיק אלכוהול קדום משמרים קדומים, זאת אומרת מהחומרים המקוריים שמהם ייצרו את האלכוהול, זה לא נעשה אף פעם בעבר”.
פרופ’ יובל גדות, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב: “חפרנו ברמת רחל, האתר הפרסי הכי גדול בממלכת יהודה, ומצאנו בו ריכוז גדול של קנקנים שכתוב עליהם את האותיות י’, ה’, ד’ – יהוד. במקום מלכותי כמו רמת רחל הגיוני שתהיה צריכה של אלכוהול, מקום בו ישב הנציב הפרסי”.
סרטון: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות