באדיבות משלחת החפירות הרביעיתמתחם המקדש, מבט למזרח
מקדש כנעני המתוארך למאה ה-12 לפני הספירה נחשף בחפירות שנערכו בשנים האחרונות בגן לאומי תל לכיש בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית. בשרידי המקדש התגלו חפצי פולחן וחפצי יוקרה רבים ומיוחדים. חשיפת מקדש כנעני הוא אירוע נדיר בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ובודדים כאלה נמצאו עד היום. הממצאים מן המקדש, אף שאינם רבים וגדולים, עוזרים לנו להבין טוב יותר את הפולחן הכנעני ואת המציאות הגיאופוליטית של שלהי תקופת הברונזה המאוחרת ואת ימיו האחרונים של השלטון המצרי בכנען.
לכיש נבנתה כעיר כנענית גדולה ומבוצרת ב-1,800 לפני הספירה לערך, בתקופת הברונזה התיכונה. עיר זו נהרסה על ידי המצרים בשנת 1550לפני הספירה בקירוב, ועל חורבותיה קמה עיר חדשה בתקופת הברונזה המאוחרת. לכיש המוזכרת במקורות מצריים שונים הייתה אחת הערים הכנעניות החשובות ביותר בדרום ארץ ישראל, ואנשיה שלטו על שטחים נרחבים בשפלת יהודה.
בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת ובראשית תקופת הברזל נחרבה לכיש פעמיים: ב- 1200 לפסה”נ לערך, והחורבן הסופי בשנת 1150 לפסה”נ בקירוב, שממנו לא הצליחה להשתקם.
התנ”ך מזכיר את לכיש כאחת הערים הכנעניות שכבש יהושע: וַיִּתֵּן ה’ אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה”.
בחפירות לכיש נתגלו עד היום 3 מקדשים כנעניים: האחד, הגדול שבהם, על ראש התל, והוא מכונה ‘מקדש האקרופוליס’. מקדש נוסף נתגלה לא הרחק מן המעיין למרגלות התל ממערב. המקדש שנחשף עתה נמצא בחלק הצפון-מזרחי במרומי התל.
פרופ’ יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שהוביל את החפירה יחד עם פרופ’ מייקל הייזל מ-Southern Adventist University בארצות הברית, מתאר את התגלית:
“חפירת המקדש הזה היא אירוע מרגש במיוחד, שכן מקדש כנעני כזה נחפר בארץ פעם בשלושים או ארבעים שנה. אין ספק שגם הממצאים שהתגלו בו הם יוצאי דופן בחשיבותם”.
מפת אזור לכיש ושפלת יהודהלכיש ממוקמת סמוך לצומת דרכים חשוב מאד מן העת העתיקה, על הדרך מאשקלון ועזה אל הר חברון וארץ יהודה, ועל דרך הרוחב החשובה של ‘מסך יהודה’ שהיתה גם הגבול הטופוגרפי הבלתי-רשמי בין יהודה לאזורי השליטה של הפלישתים.
שני החורבנות הסמוכים שבאו על לכיש באותה תקופה הם תעלומה לחוקרים. מי החריב את העיר הגדולה והמבוצרת?
פרופ’ גרפינקל משער:
“אולי המצרים ששלטו אז בארץ, אולי מלחמה עם עיר כנענית אחרת, אולי בני ישראל כפי שכתוב בתנ”ך, ואולי הפלישתים שהשתלטו על דרום מישור החוף וחלקים מהשפלה באותה התקופה. המקדש שהתגלה מציג תמונה יפה על התפוררות וחורבן התרבות הכנענית לאחר מאות שנים של פריחה כלכלית ותרבותית“.
הממצאים
צילום: טל רוגובסקיכתובת כנענית בת שלוש שורות, שנחרטה על כלי חרס לפני הצריפה היא אחד הממצאים החשובים ביותר שנמצאו במקדש. בכתובת שרדו תשע אותיות. בשורה האמצעית כתובה המילה “ספר”. הפעם האחרונה שבה נתגלתה כתובת כנענית הייתה לפני כ- 40 שנה. פרופ’ גרפינקל ציין כי “לכתובת חשיבות מיוחדת מאוד לתולדות התפתחות כתב האל”ף-בי”ת, כי מופיעה כאן האות סמ”ך הקדומה ביותר בעולם. האות הזאת לא הופיעה עד כה באף אחת מהכתובות הכנעניות שנתגלו בארץ או בחצי האי סיני“.
מלבד ממצאים אלה, נמצאו באתר שתי צלמיות ברונזה קטנות שהיו מצופות כסף בדמות ‘האֵל המַּכֶּה’ האופייניות לתרבות הכנענית, ושברי תליון כסף שהציג אלה עירומה האוחזת בידיה פרחי לוטוס. כן נמצאו חרפושית, כלים שונים, עגילי זהב ובקבוק ברונזה מצופה זהב שעליו נחרת שמו של רעמסס השני המלך המצרי בן התקופה.
צלמיות אל כנעני מכה. צילום: טל רוגובסקי
שברי תליון כסף אלה ערומה. איור: אולגה דובבסקיהממצאים החדשים בלכיש מעידים על חשיבותה של העיר הכנענית, על עושרה ועל היותה יעד אסטרטגי לשליטה בדרום הארץ. עוד הם ממחישים את הנוכחות המצרית בכנען בתקופת הברונזה, נוכחות שנחלשה ונעלמה בראשית תקופת הברזל.
באדמתה של לכיש צפונות עוד תגליות רבות וחשובות על עברה העשיר של העיר.
המאמר המלא הופיע בכתב העת Levant.