חריש עמוק

חריש אינה העיר המתוכננת היחידה שהוקמה ברמות מנשה. בעבודות להקמת מחלף כניסה לחריש נחשפה עיר גדולה בת כ-5,000 שנה, שהיא הגדולה ביותר שנמצאה עד כה בישראל. העיר משתרעת על פני כ-650 דונם ומעריכים כי התגוררו בה כ-6,000 איש. העיר יושבת על צומת מרכזי בין נתיב ‘דרך הים’ לבין נחל עירון המוביל לכיוון מסופוטמיה, והיא מתוארכת לראשית תקופת הברונזה הקדומה, בסביבות שנת 3000 לפסה”נ, תקופה שעד כה לא חשבו שהייתה בה התיישבות עירונית. מדובר בעיר מתוכננת עם חלוקה לאזורי מגורים ולאזורים ציבוריים שביניהם עוברים רחובות וסמטאות. בין המבנים נמצאו מיליוני שברים של כלי חרס, כלי צור וכלי אבן מבזלת, מקצתם מיובאים, והם מעידים על קיומם של קשרי מסחר עם תרבויות אחרות במרחב. לצד הכלים הרבים מצאו בחפירות גם מתקנים פולחניים ועדויות להקרבת קרבנות מן החי. הממצאים העשירים, קיומו של פולחן וקיומם של רחובות מתוכננים מלמד על חברה מאורגנת וממוסדת. מתחת לממצאים אלה התגלה יישוב קדום יותר, מן התקופה הכלכוליתית, בן כ-7,000 שנה.

העיר נהנתה מקרבתם של כמה מעיינות שופעים באזור, והיא שלטה על פתחו של נחל עירון (ואדי ערה), שהיה מעבר חיוני והכרחי מקדמת דנא לצבאות זרים ולסוחרים שביקשו לעבור מאזור החוף הכנעני אל פנים הארץ, לכיוון סוריה, עבר הירדן ומסופוטמיה. המלך המצרי תחותמס השלישי מתאר את מסעו מעזה למגידו בשנת 1458 לפסה”נ נגד קואליציה של מלכים כנעניים. הוא מתאר את ההתייעצות עם קציניו בדבר בחירת הנתיב שבו ינוע אל עמק יזרעאל ומגידו, וכיצד הוא בוחר במעבר הצר והמסוכן של נחל עירון כדי להפתיע את יריביו. אפשר להניח שההכנות למהלך זה וההתייעצות המתוארת בכתובת של תחותמס נערכו ממש כאן, על הגבעה שבפתח הנחל, או בסמוך.

החפירות נערכו ביוזמתה של חברת נתיבי ישראל הבונה את המחלף ובביצוע רשות העתיקות. “אין ספק שהאתר הזה משנה באופן דרמטי את הידוע לנו על אופייה של התקופה ועל ראשית העיור בארץ ישראל”, אמרו מנהלי החפירה איתי אלעד, ד”ר יצחק פז וד”ר דינה שלם. לאחרונה נחשף גם באזור מוצא  יישוב פרהיסטורי גדול, ונראה כי נפתח בפנינו צוהר לתקופה מוכרת פחות בתולדותיה של ארץ כנען.