שני פסלוני ראש סוס נמצאו על ידי אזרחים בשני אתרים שונים בזכות הגשמים העזים
שני פסלוני חרס (צלמיות) יפים של סוסים התגלו בחודש האחרון בצפון הארץ. הפסלונים נמצאו על ידי אזרחים בשני אתרים שונים; האחד – התגלה באזור כפר רופין שבעמק בית שאן ומתוארך לתקופת ממלכת ישראל (בן כ-2,800 שנה), והשני – נמצא ליד תל עכו ומתוארך לתקופה ההלניסטית – לפני כ-2,200 שנה. הפסלים נמסרו לאוצרות המדינה ורשות העתיקות תעניק למוצאים תעודת הוקרה על אזרחותם הטובה.
ד”ר עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה אמרה על הממצאים: “צלמיות הסוסים היו נפוצות בארץ ישראל באלף הראשון לפנה”ס (תקופת הברזל), שכן אז גדל מאוד השימוש בסוסים, בעיקר לצרכי ניידות. אנחנו מוצאים עדויות כתובות לכך גם בתנ”ך, למשל – בסיפור יציאת מצרים בו מוזכרות מרכבות פרעה ופרשיו, ובמלחמת ברק ודבורה מול סיסרא – כאשר מרכבות הברזל הכבדות של צבאו טבעו בבוץ”. בתקופה זו, הסוסים פוסלו כאשר עליהם ישבו רוכבים, או בלעדיהם. החל מהתקופה הפרסית, כמעט תמיד לוו הסוסים בפרשים הרוכבים עליהם”. ד”ר ארליך מוסיפה, כי “הסוסים הופיעו כפסלונים, או בתור כלים לנוזל שעוצבו בצורת סוס”.
פיסול של רוכב על סוס עשוי לייצג פרשים-לוחמים, שוודאי היו נערצים על ידי המון העם. העובדה שמלכי העולם העתיק תוארו לא-אחת בציור או חריתה כרוכבים על סוסים מקושטים או נוהגים מרכבה מפוארת בקרב, עשויה ללמד אותנו על החשיבות שיוחסה לסוסים ככלי הרכב העיקרי והחשוב במלחמה, וכביטוי לגבורתו ועוצמתו של המלך.
הסוס היה סמל לשלטון ולכוח בעולם העתיק. תיאורים של מלך רוכב על סוס או נוהג מרכבה היו נפוצים בכל רחבי העולם העתיק. את הניגוד בין נכבדי העם רוכבי סוסים לבין המעמד הנחות ביותר – העבדים – מבטא בעל ספר קהלת כך: “רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ” (קהלת י’, ז).
הסוס היה בהמה מיובאת יקרת-ערך ממצרים, מקיליקיה שבדרום-מזרח אנטוליה וממרכז אסיה, אף שניתן להניח שעם הזמן הורבעו והורבו סוסים גם באורוות המלכותיות בארץ. השימוש בסוסים היה לצורכי מלחמה (מרכבות או פרשים), או לשליחויות למרחקים גדולים. הנביא זכריה מתאר בחזונו את ארבע רוחות השמים כארבע מרכבות רתומות לסוסים בצבעים שונים (זכריה ו’ א-ח). בעולם העתיק נפוץ גם התיאור של אלים נוהגים במרכבה רתומה לכמה סוסים, כמו למשל הליוס אל השמש במיתולוגיה היוונית, הנוהג את השמש במהלכה בשמים כשהיא רתומה לארבעה סוסים.
אולם אין חובה להניח שהממצאים שלפנינו היו בהכרח בעלי משמעות נכבדה, דתית או אמנותית. כמו בימינו, אפשר להניח שגם בעת העתיקה נפוצו צעצועים לילדים בדמויות בעלי חיים או חיילים וכדומה. הקלות של ייצור דמויות בחומר בהחלט יכולה לרמוז גם שמדובר בצעצועים ולא בחפצים פולחניים או אמנותיים במיוחד.
זאב קינן | סגולהצלמית סוס שנמצאה בעכו, התקופה ההלניסטית
לדברי ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, “הגשמים העזים הניתכים על האדמה חושפים מדי פעם ממצאים ארכיאלוגיים שנמצאים קרוב לפני השטח. לעיתים גם בעלי חיים, כמו דורבנים ושועלים, דוחפים ממצאים עתיקים שהיו טמונים בעומק הקרקע. אנחנו קוראים לאזרחים לעזור לחבר את הפאזל ההסטורי של כולנו ולדווח כשהם מוצאים ממצא עתיק. חשוב למסור דיווח מדויק ככל הניתן על מיקום הממצא בזמן אמת, כדי שנוכל למצות את המידע הארכיאולוגי מהאתר. רשות העתיקות תעניק תעודת הוקרה לאזרחים הטובים שמסרו את הפסלונים לאוצרות המדינה. בזכותם, יוכל כלל הציבור להתרשם וליהנות מהממצאים לאחר שייחקרו”.