המפץ הגדול של הפרהיסטוריה

יישוב ענק מהתקופה הניאוליתית, לפני כ-9,000 שנה, התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בסיבוב מוצא סמוך לכביש מס’ 1 ליד ירושלים. זהו היישוב הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ואחד מהגדולים בעולם.

האתר מוצא ממוקם כ-5 ק”מ מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק, ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. תנאים אופטימליים אלה היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, כבר מהתקופה האפיפלאוליתית – לפני כ-20,00 שנים, ועד היום.

ד”ר חמודי חלאילה וד”ר קובי ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות, אמרו

זו הפעם הראשונה שמתגלה בארץ יישוב בממדים כאלה, מהתקופה הניאוליתית – לפני 9,000 שנה. חיו כאן 3,000-2,000 תושבים לכל הפחות – סדר גודל המקביל לעיר בימינו!”

בחפירות נחשפו מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, וכן מתחמים ציבוריים ואזורי פולחן. בין המבנים נחשפו סמטאות, המעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה, לעיתים, שימוש בטיח, ליצירת רצפות ולאיטום מתקנים. בין השאר, התגלו באתר אלפי ראשי חץ, תכשיטים ופסלונים שעיצבו הקדמונים.

“במקום שבו אנשים חיים, יש גם מתים: באתר נחשפו קבורות בין הבתים ובתוכם, כאשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות – חפצים שימושיים או יקרי ערך, אשר האמינו שישרתו את המת בעולם הבא. מנחות קבורה אלה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי סחר עם מקומות רחוקים. בין היתר, נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה לא ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) מאנטוליה, וקונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן מהים האדום. בחפירה נמצאו גם צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו ביד אמן. על פי גודל הצמידים, אנו משערים שענדו אותם בעיקר בשלב הילדות”, אומרים החוקרים. “כן מצאנו חרוזי בהט שעובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שאותם הכינו מצדף אם הפנינה”.

עדות ל”מהפכה החקלאית” בתקופה הניאוליתית אפשר למצוא בעובדה שבתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים שיכלו להכיל כמות אדירה של קטניות, בהם בולטים זרעי עדשים. השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה מלמד על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. עצמות בעלי החיים שהתגלו באתר, כולל גופת חמור שלמה שנקברה – אולי כמנחת קבורה – מעידות על כך שאנשי היישוב בייתו את בהמות הבית והפכו להיות חקלאים ורועים, ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך והצטמצם.

לדברי החוקרים,

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

צמיד אבן

“חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת עניין גדול בעולם המדעי, והיא משנה את מה שהיה ידוע לגבי התקופה הניאוליתית באזור. עד כה, האמינו שאזור יהודה היה ריק, ושאתרים בסדר הגודל הזה התקיימו רק בעבר הירדן או בצפון הלבאנט. במקום חלל יישובי מתקופה זו, נמצא אתר מורכב, שבו כלכלת קיום מגוונת, וכל זה רק עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. כל הממצאים תועדו בטכנולוגית תלת-מימד חדשנית, כך שנוכל להמשיך ולחקור את האתר גם בסיום החפירה. גילוי זה הוא בחזקת ‘המפץ הגדול’ של המחקר הפרהיסטורי היום”.

 

 

***