במוצא הסמוכה לירושלים נחשפו ממצאים חדשים אשר יותר משהם עונים על שאלות הם פותחים שאלות חדשות, כבדות-משקל.
אתר מוצא נחפר לראשונה ב-1993 כחפירת הצלה עם התרחבות העבודות בכביש מס’ 1 בין ת”א לירושלים. לאחר כמה עונות חפירה נתגלה בשלהי 2012 מקדש בתחום האתר, שזמנו בין המאה ה-10 והמאה ה-6 לפסה”נ. במקדש לא נמצאו סימני הרס או שריפה שהחריבה אותו, ועל כן נראה שאף עמד על תלו לאחר חורבן בית המקדש הראשון. אם אכן כך היה, עניין זה מעלה תהיות נוספות באשר לתפקידו של המקדש, מי היו האנשים שחיו במוצא, ומה בדיוק היה הפולחן שהתקיים במקדש.
הממצאים מן החפירה המחודשת של משלחת מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של פרופ’ עודד ליפשיץ וגב’ שועה קיסיליביץ, מרתקים.
קלרה עמית, רשות העתיקות
צלמיות ראש אדם עשויות חרס
גב’ קיסיליביץ אמרה: “הממצאים מעידים כי במוצא היה מרכז כלכלי ומנהלי חשוב של עמק מוצא הפורה, עם עשרות ממגורות ושני מחסנים גדולים לאחסון תבואה. במרכז האתר נחשף מכלול מקדש מונומנטלי מטיפוס ‘המקדש הצפון-סורי’ שתוכניתו אופיינית למזרח הקדום. בין הממצאים החשובים ביותר באתר הוא מזבח להקרבת קורבנות, שולחן להנחת מנחות וכלי פולחן רבים – ביניהם צלמיות חרס דמויות אדם ודמויות סוסים וגם כַּן פולחני גדול ומעוטר. המקדש במוצא הוא מכלול המקדש היחיד מטיפוס זה שהתגלה עד כה בתחומי ממלכות יהודה וישראל. תוכניתו האדריכלית והעיטורים המעטרים את חפצי הפולחן דומים לאלה המיוחסים למקדש שלמה בירושלים, ואשר מתוארים בפירוט בספר מלכים א’ פרק ו’ “.
ארבע שאלות חשובות מחכות לפתרון עם גילוי הממצאים במכלול המקדש במוצא:
א) כיצד התקיים מקדש גדול ועשיר כה סמוך לירושלים במשך כל ימי בית המקדש הראשון, ואיננו יודעים עליו דבר מן המקרא?
ב) מה היה הפולחן שהתקיים במקדש, שבו נמצאו סמוך למזבח עצמות רבות של חיות כשרות בלבד, אך גם צלמיות רבות של דמויות ושל בעלי חיים?
ג) מדוע אין במקדש במוצא שום סימנים לרפורמות הדתיות של מלכי יהודה חזקיהו (במאה השמינית לפסה”נ) ויאשיהו (במאה השביעית), שניסו לרכז את הפולחן המקודש בירושלים, וטימאו והרסו מקדשים בערי השדה כמו המקדשים בתל באר-שבע ובערד?
ד) כיצד ומדוע שרד המקדש במוצא גם לאחר חורבן בית המקדש הראשון בידי הבבלים?
פרופ’ ליפשיץ ניסה לסכם את הממצאים עד כה:
“לממצאי החפירה בתל מוצא, בעבר, בהווה ובעתיד, יש חשיבות רבה להבנת תקופת בית המקדש הראשון, ולהשוואה בין הממצאים הארכיאולוגיים לבין המקרא. עצם הימצאותו של מקדש הדומה למקדש שלמה במרחק קילומטרים ספורים מירושלים מעלה תהיות רבות, שכן הטקסט המקראי רצוף במאבקים באתרי פולחן מחוץ לירושלים, ואף קובע במפורש כי יש לעבוד את אלוהי ישראל אך ורק במקדש שבירושלים. אנחנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו לנו לענות על מגוון שאלות מסקרנות: מי הקים את המקדש במוצא ומתי? איזה פולחן התקיים בו בזמנים שונים? מה היה היחס בין הקהילה שסביב המקדש במוצא לקהילה שסביב המקדש בירושלים? האם כהני המקדש במוצא קיבלו על עצמם בשלב כלשהו את עליונותם של הכהנים והשליטים של המקדש בירושלים, ואם כן, מתי זה קרה? האם שרד המקדש במוצא את הרפורמות הדתיות של חזקיהו ויאשיהו, והאם הוא המשיך לפעול עד חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים בשנת 586 לפנה”ס?“
האם ייתכן כי המקדש במוצא הוא מה שהמקרא מכנה פעמים רבות בספר מלכים “במה”, או “במות” – מקום פולחן מגונה ואסור על פי השקפתו הדתית? כמו למשל במלכים-ב י”ד ד: “רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת”, ועוד רבים.
חשוב לציין שממש בסמוך נחשף בשנים האחרונות אתר פרהיסטורי ענק שגם הוא היווה הפתעה וחידה לארכיאולוגים.
בשלב זה מתוכננות שתי עונות חפירה נוספות בתל מוצא, באביב 2020 ובאביב 2021, בהשתתפות סטודנטים וחוקרים מרחבי העולם, ובעיקר מישראל, גרמניה, צ’כיה וארה”ב. החוקרים מקווים למצוא באתר מוצא עוד תגליות רבות וממצאים שיעזרו לזרוע אור על חידת המקדש, וגם יוסיפו רבות למידע שלנו על מוצא בפרט ועל התקופה בכלל.
קלרה עמית, רשות העתיקותצלמית חרס של סוס