‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה

המונח ‘פרצופה’ מופיע בתלמוד (בבלי, עבודה זרה, יב א):

פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים.

תיאור תלמודי זה, מתיישב יפה עם ממצאי ברזי מים שנמצאו בכמה מקומות בארץ, המעוצבות בדמויות פרצופים של אלים מיתולוגיים או בעלי חיים – ומכאן השם ‘פרצופה’.  ברזים מפוארים אלה שימשו בתקופות קדומות בתוך מתקני מים שונים בבתי מרחצאות, מזרקות מים ומיני סבילים. מיני פרצופות היו בשימוש במבנים החל מהתקופה ההלניסטית דרך התקופות הרומית והביזנטית ועד ימי הביניים. בתקופת הרנסנס הן זכו לעדנה מחודשת עם עיצובים מרהיבים כיאה לפרק זמן זה.

לאחרונה התגלה בין עתיקות הגן הלאומי ציפורי שריד כזה בסמוך לבית מרחץ עתיק. על פי השערות החוקרים הממצא מתוארך לתקופה הרומית, לפני כ-1,800 שנה. דיויד גורן, תושב ציפורי, סייר בגן הלאומי וראה את הממצא המיוחד מבצבץ על פני השטח. הוא עדכן בכך את מיטל אהרון מנהלת הגן הלאומי ברשות הטבע והגנים, שדיווחה על כך לארכיאולוגים הממונים ברשות הטבע והגנים.

הפרצופה מלמעלה. צילום: צביקה צוק רט”ג

הפרצופה שהתגלתה בציפורי מעוצבת באבן שיש איכותית שמקורה ככל הנראה מתורכיה, בצורת ראש אריה בעל סממנים אנושיים במקצת. פי הדמות הוא נקב שדרכו ניתזים מים. בתוך החור היה מותקן צינור עופרת. קוטר גב הפרצופה הוא כ-15 ס”מ. עומקה הוא 12.5 ס”מ ומסתיים בקצה הצינור שקוטרו 2 ס”מ בלבד. שרידי טיח הצמודים לחלקי הפרצופה מצביעים על כך שלאחר שיצאה משימושה המקורי, הפכה למטרה אחרת. או אולי כוסתה הפרצופה בטיח על מנת להסתיר את תווי הפנים החקוקים באבן. סביר להניח כי הפרצופה שעיטרה מזרקה קיבלה את מימיה מאמות המים של ציפורי שהובילו מים מהמעיינות שבהרי נצרת.

ציפורי, מבט אווירי מכיוון צפון. צילום: ויקימדיה

לדברי ד”ר יוסי בורדוביץ’, ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים: “דוגמאות של פרצופות אחרות נתגלו בגנים הלאומיים חמת גדר, בית שאן וקיסריה. הגן הלאומי ציפורי, שמשמר את שרידי בירת הגליל הקדומה ציפורי בה ישבה הסנהדרין ובה נחתמה המשנה, לא מפסיק להפתיע בממצאיו הארכיאולוגיים. בציפורי שרידים של עשרות פסיפסים יפהפיים מהתקופות הרומית והביזנטית, שהפכו אותה לעיר פסיפסים בינלאומית ובשנים האחרונות התגלו בה בנוסף במסגרת חפירות ארכיאולוגיות גת עתיקה לייצור יין, צלמית קטנה עתיקה בצורת פר וגם נחשפה בריכת מים עתיקה, שייתכן כי היא ‘קרונה של ציפורי’ בה רחץ בזמנו רבי יהודה הנשיא.”

ברשות הטבע והגנים מציינים כי הפריט הארכיאולוגי המיוחד יימסר בימים הקרובים לרשות העתיקות. יש כוונה שבעתיד תוצג הפרצופה לקהל המבקרים בגן הלאומי ציפורי.