רבי בבריכה בי”ז בתמוז

תגלית חדשה בחפירות ציפורי: חופרי האתר חשפו בריכה גדולה ומפוארת שמידותיה 21 מ’ על 14.5 מ’, ועומקה מגיע ל-3.5 מטרים. הבריכה מתוארכת למאה השלישית לספה”נ, ולכן מציעים החופרים לקשור אותה אולי לסיפור המפורסם על מעשהו הנועז של רבי (רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה והמנהיג הבולט של דורו):

אמר רבי אלעזר [בן פדת] אמר רבי חנינא: רבי… רחץ בקְרוֹנָה [מיוונית: במעיין, κρουνα] של צפורי בשבעה עשר בתמוז, וביקש לעקור תשעה באב, ולא הודו לו [לא הסכימו אתו חכמים].  (בבלי, מגילה ה ע”א-ע”ב)

בימיו של רבי שרר שלום באימפריה הרומית, וגם יהודי ארץ ישראל, שהתגוררו בעיקר בגליל, נהנו מסובלנות דתית מצד השלטונות ומשגשוג. לפי המסופר, רבי עצמו היה ידידו של הקיסר הרומי.

על אף שחלפו רק כ-130 שנה מחורבן בית המקדש, ופחות מ-70 שנה מהחורבן הנורא שהביא מרד בר כוכבא על הקהילה היהודית בארץ, נראה שרבי סבר שיש לבטל את התעניות הקשורות בחורבן הבית. כדי להדגים את תפיסתו הלכה למעשה, התרחץ רבי ב’קרונה’ (מעיין או בריכה גדולה) של ציפורי, עיר מגוריו בי”ז בתמוז, יום התענית לזכר פריצת חומות ירושלים על ידי נבוכדראצר בימי בית ראשון. נראה שמעשהו של רבי נעשה בפרהסיה כדי להביע ברבים את דעתו. אולם הוא נתקל בהתנגדות חריפה מצד חכמי התקופה, שלא חשבו כי הגיעה העת לבטל את הצומות על חורבן הבית.

אומר ד”ר צביקה צוק הארכיאולוג הראשי של החפירה

הבריכה הנמצאת ליד המבואה של הגן הלאומי היא תגלית מרתקת, שלהערכתנו גם תהפוך למוקד עניין מלהיב נוסף בגן הלאומי ציפורי. עוד בטרם היו בידינו נתונים רבים שאלנו האם בריכה זו יכולה להיות ‘קרונה של ציפורי’, ולפי התוצאות והממצאים של החפירה הדבר בהחלט אפשרי.

הגילוי של הבריכה המפוארת בציפורי והזיהוי האפשרי שלה עם ‘קרונה של ציפורי’ שבה רחץ בזמנו גדול מנהיגי התקופה, יכולה לחבר את המתואר בתלמוד עם מקום מדויק שנחשף בחפירות הארכיאולוגיות.