תלמידים שטיילו בשטח נחל ציפורי שבגליל התחתון מצאו מטבע זהב ייחודית מימי הקיסר הביזנטי תאודוסיוס השני. התלמידים מסרו את המטבע לידי רשות העתיקות. לדברי ד”ר גבי ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות,
“מדובר בסולידוס, מטבע זהב שנטבע בקונסטנטינופול (איסטנבול של היום) על ידי תיאודוסיוס ב’, סביב 423-420 לספה”נ. מטבע זה אמנם מוכר בחלק המזרחי של האימפריה הביזנטית, אך זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מהטיפוס הזה בארץ ישראל.”
על המטבע שנמצאה מופיעה מצד אחד ויקטוריה אלת הניצחון המכונפת אוחזת בצלב גדול. בצד השני מופיע דיוקנו של תאודוסיוס.
תיאודוסיוס השני הפך לקיסר בקונסטנטינופול בשנת 408, בהיותו בן 7, ועד בגרותו שלט בפועל עוצר בשמו, ולאחר מכן – אחותו הגדולה פולכריה. תאודוסיוס לא מינה נשיא לסנהדרין לאחר מותו של רבן גמליאל השישי בשנת ד’קפ”ה (425 לספה”נ), ובכך בא הקץ לתקופת הנשיאים והסנהדרין בארץ ישראל. בהשפעת אחותו, שהיתה עוינת מאד ליהודים ולפגאנים, חוקק תאודוסיוס חוקים שאסרו על העברת תרומות למוסדות יהודיים ועל בניית בתי כנסת. אחותו פולכריה תמכה במאבקים הדתיים של הנוצרים בערי האימפריה, וביוזמתה גורשו יהודי אלכסנדריה ורכושם נבזז.
תאודוסיוס יזם את האיסוף, העריכה והההדרה של חוקי האימפריה, ובשנת 438 פורסם “הקודקס התאודוסיאני” שהתקבל גם על ידי הסנאט הרומי במערב. הקודקס כלל חוקים וכללים בענייני משרות ציבוריות, הנהגות הציבור והדין האזרחי, כמו גם חוק פלילי וחקיקה דתית.
אולם אשתו אֶלְיָה אֶוּדוֹקִיָה זכורה לטוב בזכות יחסה האוהד ליהודים: כשהתגוררה בירושלים באחרית ימיה יזמה אודוקיה הקמת חומה לירושלים, שהיתה פרוצה עד אז במשך מאות שנים, מאז חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספה”נ. חומת אודוקיה עמדה על תלה יותר מ-580 שנה, עד שנפגעה ברעידת האדמה הגדולה של 1033.