י”ב בסיוון ה’תרפ”ו – 25 במאי 1926
שלום שוורצברד, שען יהודי בוגר ליגיון הזרים של הצבא הצרפתי, ירה בגנרל האוקראיני הגולה סמיון פטליורה. פטליורה היה אחראי לרצח של עשרות אלפי יהודים בפוגרומים במהלך מלחמת האזרחים שהשתוללה באוקראינה לאחר מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהפסיד במלחמת האזרחים נמלט לפריז, שם מצא אותו שוורצברד – בעצמו יליד אוקראינה. במהלך משפט הרצח שהתנהל נגדו, סרב שוורצבראד להציג את עצמו כלא שפוי ואת מעשהו כתוצאה של טירוף, והצליח להפוך את המשפט נגדו למשפט כנגד סמיון פטליורה ושותפיו לפוגרומים באוקראינה.
המשפט נמשך שמונה ימים ונכחו בו עיתונאים מכל העולם. למען העיתונאים הותקן בבית המשפט שירות טלגרפי, לראשונה בתולדות פריז. התביעה וההגנה התמקדו בחלקו של פטליורה בפוגרומים האכזריים. התביעה ניסתה להוכיח ששוורצברד הוא סוכן בולשביקי שראה בלאום האוקראיני אויב מסוכן. היא לא העזה להתכחש לעובדה שנערכו פוגרומים אכזריים ביהודי אוקראינה בזמנו של פטליורה, אך ניסתה להסיר ממנו את האחריות להם. הסנגוריה הביאה תיאורים מפורטים של פוגרומים ושל מעשי רצח ברחבי אוקראינה כדי לזעזע את השופטים ולהוכיח נחרצות כי פטליורה היה ראש וראשון לפורעים. בין השאר הובאה עדותה של חיה גרינברג, מניצולות הפוגרומים:
ביום השבת, בשלוש אחרי הצהריים, יצאו החיילים בתזמורות ושירה, בתוכם רופאים ואחיות רחמניות. הם פרצו קבוצות קבוצות לבתי היהודים … ילד בן חמש קיבל דלקת מוח מעוצמת הפצעים ומת לעיניי בבית החולים … ילד אחר הנחתי על השולחן, כי היה שסוע ממש לגזרים. הוא ירא לצעוק וקרא בלחש לאמו. לא אשכח את מחזות האימים שעברו לנגד עיניי. נערה אחת, שהיו לה 40 מעלות חום, גירשתני מעל פניה כי חשבה אותי להיידמק. היא מתה מתוך מכאובים נוראים (ד”ר מאיר קוטיק, ‘משפט שוורצבארד’, עמ’ 52)
בבית המשפט נשמעו עוד ועוד עדויות מאותם ימים של דם ומכאוב. השופטים מחו את דמעתם וחבר המושבעים נרעש. זוועות הפוגרומים הגיעו לעיתונאים הזרים וטרגדיית הנרצחים הגיעה דרך התקשורת להמונים בכל העולם. בסיומו של המשפט הנחה אב בית הדין את המושבעים לשקול חמש שאלות כדי לחרוץ את גזר הדין הסופי: האם שוורצברד אשם בפציעתו של פטליורה? האם פציעות אלה גרמו למותו? האם הוא התכוון לגרום למותו? האם הוא פעל במחשבה תחילה? והאם עשה את מעשהו במארב? לאחר זמן קצר ביותר שבו המושבעים לאולם וזקן המושבעים השיב לכל השאלות בשלילה. רטט של שמחה עבר באולם, מחיאות הכפיים הסוערות כמעט החרישו את קולו של אב בית הדין שהכריז: “הנאשם יצא זכאי”. תרועות סוערות ליוו את שוורצברד ואת רעייתו בעודם עוזבים את האולם. רבים נפלו איש על צוואר רעהו והרחוב צהל אל מול עיתונאים אנטישמים שביכו את גזר הדין והטיחו האשמות באב בית הדין ובחבר המושבעים. ברחבי צרפת נערכו תהלוכות שציינו את הזיכוי.
באדיבות הספריה הלאומיתשלום שוורצברד. על התמונה, שנתרמה לספריה הלאומית בירושלים, כתב: “לזיכרון נצח לעם ולארץ ישראל. שלום שוורצברד. פריז, כ”ה אדר תר”ץ”
דיוקנו של רוצח המונים. הגנרל האוקראיני סמיון פטליורה.