כ”ו בטבת ה’תרע”ז – 20 בינואר 1917
רפיח
שני אנשי ניל”י, אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי, התחפשו לבדואים וניסו להגיע למצרים. הם תעו בדרך ועוררו את חשדו של בדואי שדרש מהם להתלוות אליו. השניים סירבו, והבדואי הזעיק משמר תורכי מלווה בכשלושים בדואים. בהיתקלות עם התורכים הם נפצעו, אך לישנסקי הצליח להימלט ואילו פיינברג, שנפצע ברגלו, לא הצליח לברוח, וכשקראו לו להיכנע ירה לעבר תוקפיו ואלה הרגו אותו. גופתו נמצאה סמוך לעץ דקל שצמח, כך משערים, מגלעין תמר שהיה בכיסו.
מתוך מכתבו של אבשלום פיינברג, החולם, ההרפתקן, היוזם והלוחם, לאהובתו המסתורית (אוקטובר 1910):
אלף נשיקות לך, אהובתי.
כך גומרים האוֹהבים את כל כל המכתבים שלאהוּבותיהם
הם כותבים.
אלף נשיקות לך אהובתי.
כך מתחיל אני את מכתבי אליך, אהובתי.
ומה-מאד מתאווה אני לנשקך:
אלף נשיקות, אהובתי.
ראשית-כל הייתי שם נשיקה גדולה על מצחך הלבן, כמו קשר באמצע המצח.
מכתב זה היווה את ההשראה לשיר ‘אלף נשיקות‘ שכתבה מירית שם אור.