כ”ט במרחשון ה’תשמ”ג – 15 בנובמבר 1982
חג הסיגד נחוג בישראל לראשונה על-ידי יוצאי אתיופיה בהר ציון בירושלים.
יהודי אתיופיה נהגו לציין את חידוש הברית עם ה’ אחת בשנה, בכ”ט במרחשון, בטקס מרשים שכלל צום, עלייה לרגל להר מקודש, וקריאה בכתבי הקודש. עם עליית בני העדה ארצה הם החלו לחוג את הסיגד בירושלים. בשנתיים הראשונות התקיימו החגיגות על הר ציון, ובסיומן צעדו הקֵּסים (כוהני הדת) בתהלוכה חגיגית אל הכותל המערבי. בחגיגות הסיגד בשנים הראשונות השתתפו כמה מאות מבני העדה. שנתיים לאחר מכן הועבר הטקס אל אזור ‘ארמון הנציב’ הצופה אל העיר העתיקה והחדשה.
כיום משתתפים אלפים מבני העדה בטקס, בלימוד ובשירה לכבוד החג המסמל את חידוש הברית ואת העלייה לרגל לירושלים. אליהם מצטרפים גם רבים שאינם יוצאי העדה ותלמידי בתי ספר ירושלמיים.
בשנת 2008 אישרה הכנסת את ‘חוק חג הסיגד‘, הקובע את כ”ט במרחשון כיום חג עם עצרת מרכזית בארגון משרד החינוך, התרבות והספורט. “אימוץ החג על ידי הכנסת ועל ידי מדינת ישראל יאפשר את שימורה של מסורת עתיקת יומין ויתרום לתחושת ההזדהות והמעורבות של בני הקהילה האתיופית בחברה הישראלית”, נכתב בדברי ההסבר לחוק.
כיום חיים בישראל כ-145,000 יוצאי אתיופיה, כ-60,000 מהם ילידי הארץ.
לעמרב הקהילה יוסף חדנה בחגיגות הסיגד על הר ציון, 1983