1 ביוני 1941 – ו’ בסיון ה’תש”א
המוני עיראקים שהזדהו עם המשטר הפשיסטי פרעו ביהודי בגדד. המנדט הבריטי על עיראק הסתיים ב-1932, אך על פי ההסכם הייתה נוכחות בריטית בעיראק. למרות זאת הייתה למפלגה הנאצית השפעה רבה במדינה וצעדיהם של היהודים בעיראק הוצרו בעקבות תעמולה אנטישמית. בתחילת מאי 1941 עלה המנהיג הפרו נאצי רשיד עאלי אל כילאני לשלטון בחסות הפיכה צבאית ודרש את סילוק הבריטים מאדמת עיראק. הבריטים החלו בכיבוש עיראק, וב-31 במאי נחתם הסכם שביתת נשק והכוחות הבריטיים נשארו במבואות בגדד. למחרת פרצו הפרעות ביהודי בגדד ולפחות 179 יהודים נהרגו, אלפים נפצעו ונבזז רכוש רב. בעקבות הפרהוד התגברה פעילות המחתרת הציונית שדחפה לעלייה לארץ.