א’ אב ה’תש”ו – 29 ביוני 1946
במהלך מבצע משולב ומורכב של כוחות ממשלת המנדט הבריטי נערכו חיפושים נרחבים אחר נשק ביישוב היהודי, ונעצרו רבים, בהם חברי הנהלת הסוכנות היהודית משה שרת, יצחק גרינבוים, דב יוסף, דוד רמז והרב י.ל. פישמן (מימון). דוד בן-גוריון, ששהה באותו הזמן באירופה, ניצל ממאסר. בסך הכל השתתפו במבצע כ-17,000 חיילים ושוטרים בריטים, ונעצרו יותר מ-2,700 איש, שהועברו ברובם לרפיח ובחלקם למחנות המעצר בעתלית ובלטרון. במסגרת המבצע הוטל עוצר על ערים מרכזיות ונערכו חיפושים אחר נשק בקיבוצים, במושבים ובמושבות.
הבריטים כינו את הפשיטה על היישוב העברי ‘מבצע ברודסייד’, והם החלו לתכנן אותו כבר בשלהי 1944. למרות שהמבצע תוכנן בסודיות פרטיו הגיעו לש”י – שירות הידיעות של ‘ההגנה’, שכן קצין החינוך של החטיבה הבריטית שחנתה בבסיס סרפנד (צריפין) העביר לאנשי הש”י את התיק של הצבא הבריטי על ההגנה שכלל רשימה של 5,000 מבוקשים ואת פרטי מבצע ברודסייד. מפקדת ההגנה פרסמה את פרטי התכנית בתחנת השידור שלה, בתקווה שחשיפת התכנית תמנע את ביצועה, אך הבריטים הדבר לא הרתיע את הבריטים שסמכו על עוצמתם הצבאים ועל כמויות כוח האדם שריכזו לצורך ביצועו. בליל המבצע הגיע הצליח קצין החינוך להודיע לאנשי ההגנה שהמבצע יוצא לפועל. בזכות הידיעה הספיקו רבים מראשי ההגנה להסתתר ולכן ולא נאסרו, וחלק מהנשק הועבר למקומות מסתור טובים יותר.
מחשש לשפיכות דמים קבעה מפקדת ההגנה כי ההתנגדות לחיפושים תהיה סבילה בלבד. בקיבוצים עין חרוד ותל יוסף פתחו הבריטים באש, ככל הנראה בלא הצדקה ראויה, והרגו שלושה אנשים. בשל ההתרעה המוקדמת לא השיג המבצע את המטרות להן כיוונו הבריטים. אמנם בקיבוץ יגור נתפס סליק גדול ובו כמות נכבדה של נשק ותחמושת, ובקיבוץ מזרע פרצו החיילים למטה הפלמ”ח והחרימו מסמכים רבים, בהם כרטסת הפלמ”ח שהייתה כתובה בצופן שאותו לא הצליחו הבריטים לפענח, אולם מלבד זאת מצאו הבריטים רק מעט מסמכים ונשק, וראשי ההגנה, אותם קיוו לתפוס, הצליחו לחמוק מידיהם.
היישוב העברי תכנן בתחילה לבצע פעולת תגמול בתגובה לאירועי ‘השבת השחורה’, אולם בלחצם של חיים ויצמן ואישים אחרים בוטלה הפעולה. רבים בהנהגת היישוב ראו באירועי השבת השחורה דווקא עדות לחוסנו של ארגון ההגנה, שכן המבצע – שנועד לשבור את כוחו של הארגון – כמעט ולא פגע בו.