י”ז בתמוז ג’תת”ל – 14 ביולי 70
הרומאים פרצו את חומות ירושלים, לאחר מצור שהחל כבר בחודש ניסן. באותו היום גם בוטלה הקרבת קרבן התמיד בבית המקדש. פריצת החומה הייתה תחילת הסוף עבור ירושלים המורדת, וכעבור כשלושה שבועות הושלם כיבוש העיר עם חורבן בית המקדש. השתלשלות העניינים שהביאה למרידה ברומי ולדיכוי האכזרי שלה בידי ליגיונות האימפריה, קשורה הדוקות למתיחות הפוליטית בקרב הציבור היהודי המסוכסך, מתיחות אשר חז”ל הכתירו בכינוי ‘שנאת אחים’. לפי מסורת חז”ל היה זה רק אחד מתוך שורה של אירועים קשים שהתרחשו בתאריך זה:
חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז … נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. (משנה תענית, ד, ו)
לשורת אירועים אלה מהעת העתיקה ניתן להוסיף את מלחמת לבנון השנייה, שאף היא פרצה ב-י”ז בתמוז.
משה שובר את הלוחות מול עגל הזהב, אסטבן מארץ, שמן על בד, ספרד המאה ה-17
צילום: צחי זקסצנחנים במילואים מחטיבה 55 נכנסים ללבנון במלחמת לבנון השנייה