כ”ט אדר שני ה’תש”ח – 9 באפריל 1948
במהלך קרב שבו כבשו אנשי אצ”ל ולח”י נכבש הכפר דיר יאסין במבואות ירושלים, נהרגו עשרות ערבים ובהם גם נשים וילדים. לאורך השנים הפכו תוצאות הקרב לזירת ויכוח בין הימין והשמאל בישראל. בעוד אנשי ה’הגנה’ טענו כי אנשי אצ”ל ולח”י טבחו באזרחים חסרי המגן בניגוד גמור להוראות שנתנו להם, אנשי אצ”ל ולח”י טענו כי פעלו בהתאם ההנחיות שקיבלו, בהתחשב בתנאי הקרב. היסטוריונים אחדים טענו כי אנשי לח”י ואצ”ל אף אנסו נשים והתעללו בגופות, בעוד היסטוריונים אחרים דחו בתוקף טענות אלה, אשר נבעו לטענתם מניסיונות של ‘ההגנה’ להכפיש את האצ”ל והלח”י, ומרצון של ערביי ארץ ישראל להכפיש את היהודים. מכל מקום, אין חולק על כך שבמהלך הקרב נהרגו גם אזרחים חפים מפשע ובהם נשים וילדים, ופרשת דיר יאסין תיוותר כתם שחור ופצע מדמם בתולדות מלחמות ישראל.