20 באפריל 636 – ה’ באייר ד’שצ”ו
בקרב זה נטלו הערבים את השליטה בסוריה ובארץ ישראל מידי האימפריה הביזנטית. הקרב בישר את גל הכיבושים המוסלמיים הראשון מחוץ לחצי האי ערב, ונתן את האות להתקדמות המהירה של האסלאם אל תוך ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה הנוצריות. הקרב התרחש ארבע שנים בלבד אחרי מות הנביא מוחמד ב–632. כך נפתח, למעשה, המאבק בין האסלאם לנצרות, שבו יהיו היהודים “צופים מן הצד” לאורך המאות, סובלים ופורחים חליפות תחת שלטון שתי הדתות.