כ”ט בתמוז ה’רע”ט – 28 ביוני 1519
קרל החמישי מונה לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. קרל, נכדם של פרדיננד ואיזבלה מלכי ספרד (שגרשו את היהודים מספרד) מצד אחד, ושל הקיסר הנאור שוחר הידע מקסימיליאן לבית הבסבורג מצד שני, מלך על ספרד במשך שלוש שנים קודם שמונה לקיסר ובידיו הופקד השלטון על רוב אירופה, למעט צרפת ואנגליה. כמי שהופקד על הגנת העולם הנוצרי מפני פשיטותיו של סולימן המפואר לכיוון הונגריה, וכמגן הכנסייה הקתולית בפני תלמידיו של מרטין לותר, אִפשר קרל לאינקוויזיציה לרדוף נוצרים שנחשדו בכפירה ברחבי ממלכתו הנרחבת, אך שמר על שלומם של נתיניו היהודים. ב-1544 הוא אף אישר את זכויותיהם במושב כנסייתי בעיר שפייר.