חֵפֶץ ה’ בּוֹ לְהָאִיר לוֹ בְּאוֹר חַיִּים

כ”ג באדר ב’ ה’תק”ב – 18 במרס 1742

טבריה

ר’ חיים בן עטר, בעל “אור החיים” וגדול המקובלים ממרוקו, ותלמידו ר’ אברהם ישמעאל חי סנגויניטי מגיעים לטבריה ומתארחים אצל ר’ חיים אבולעפיה, מחדש של היישוב היהודי בטבריה בימי ד’אהר אל עומר, ומנהיג הקהילה היהודית בעיר.

למרות הפצרותיו של אבולעפיה הקשיש שיישאר לדור בטבריה, מסרב בן עטר וממשיך למחוז חפצו – ירושלים ומקים שם את ישיבת “כנסת ישראל”. לאחר עשרה חודשים בלבד בירושלים הוא נפטר, אולם דמותו הפלאית ממשיכה לרתק מקובלים דורות רבים לאחר מכן. בין ההספדים הרבים של רבני התפוצות על בן עטר בולטת הקינה שחיבר הרב מלאכי הכהן, רב העיר ליבורנו, ובה שזורים כל שמות ספריו של בן עטר. חלק ממנה להלן:

… חֵפֶץ ה’ בּוֹ לְהָאִיר לוֹ בְּאוֹר / חַיִּים בַּגַּן שָׁם הַיְשָׁרִים עָפוּ
לֹא מֵת נְשִׂיאֵנוּ אֲבָל חַי יָעֳמָד / כִּי יֶהֶגוּ דָתוֹ אֲשֶׁר אֻלָּפוּ
הוּא שַׂר יְחַלֶּה אֵל עֲלֵי עַמּוֹ בְּעִיר / קֹדֶשׁ בִּשְׂשׂוֹן לֵב וָגִיל נֶאֶסָפוּ.

ישיבת “כנסת ישראל” של בן עטר נמצאת היום בשטח המתחם של “מוזיאון חצר היישוב הישן” בעיר העתיקה בירושלים.