עיר האזמרגד

ל’ באב ה’תרצ”ט   – 15 באוגוסט 1939

הוליווד

הקרנת הבכורה של הסרט “הקוסם מארץ עוץ“. הסרט שהופק על ידי אולפני MGM על פי ספרו של ליימן פרנק באום מ-1900, מספר על ילדה בשם דורותי והכלבלב טוטו הנסחפים בסערת טורנדו מביתם שבקנזס אל ארץ פלאית בשם עוץ (Oz), ואל עיר האזמרגד. במהלך העלילה מנסה דורותי לעזור לחבריה איש הפח, הדחליל והאריה מוג הלב “להירפא” מחולשותיהם. הסרט הפך להצלחה קופתית אדירה מיד עם צאתו לאקרנים, ועד היום הוא אחד מן הסרטים הפופולריים ביותר בעולם, אהוב על ילדים ומבוגרים כאחד. אף שאינו נמנה היום עם הסרטים שהכניסו למפיקיהם את הסכומים הגדולים ביותר, הוא ניצב בין עשרת הסרטים האהובים ביותר ברשימות כמו של ‘מכון הקולנוע האמריקני’, Holywood Reporter, או הרשימה הנחשבת בעולם הקולנוע של Rotten Tomatos.

הפקת הסרט נתקלה בקשיים רבים, חלק ניכר מהשחקנים הראשיים התחלפו במהלך ההסרטה, וכך גם הבמאי הראשי, כמה פעמים: ריצ’רד תורפ, שהיה הבמאי המקורי, פוטר רק כמה ימים לאחר תחילת הצילומים, ובמקומו נכנס לתפקיד ג’ורג’ קיוקור, שהכניס מיד שינויים משמעותיים באיפור ובתלבושות של המכשפה (מרגרט המילטון) ודורותי (ג’ודי גרלנד). השינוי דרש לצלם מחדש את כל הסצנות שצולמו עד אז. אולם קיוקור עצמו עזב את הסרט בשל התחייבות קודמת לבימוי גדול שוברי הקופות, “חלף עם הרוח”, ואת מקומו תפס ויקטור פלמינג, הידוע עד היום כבמאי של הסרט. אולם כעבור ארבעה חודשים עזב גם פלמינג, כדי להחליף את … ג’ורג’ קיוקור ב”חלף עם הרוח”, והבמאי קינג וידור החליפו כדי לסיים את צילומי הסרט.

טורנדו-גרב מעל קנזס

לא היה זה אמנם הסרט הראשון שצולם בהוליווד בצבע, אולם השימוש המחוכם בצילום שחור-לבן בסצנות המתרחשות בקנזס, לעומת הסצנות הצבעוניות המרהיבות בארץ הפלאות ו”עיר האזמרגד”, הפכו את השימוש בצבע למרכיב בולט וחשוב בעלילת הסרט. בהעדר אנימציה ממוחשבת ואמצעים מתוחכמים שפותחו מאוחר יותר, נאלצו אנשי ההפקה להיעזר באפקטים ייחודיים אך פשוטים כדי ליצור את הסצנות המרהיבות בסרט. כך למשל הופק עמוד הטורנדו בקנזס על ידי “גרב” ענק באורך יותר מ-10 מטרים, שנתלה מגג האולפן אל מתחת לבמה, ושם היה מחובר אל… מכונית שנסעה מצד אל צד, כדי להניע את עמוד הטורנדו המתערבל.

*

כרזת הסרט מ-1925

לא היה זה הסרט הראשון שהופק על פי ספרו של באום. כבר ב-1910 הופק סרט אילם בשם זה, תחת פיקוח מקרוב של פרנק באום עצמו (שנפטר ב-1919); ב-1925 הופק סרט אילם נוסף של ‘הקוסם מארץ עוץ’, הפעם בבימויו של לארי סימון, וב-1933 הופק סרט אנימציה צבעוני של ‘הקוסם מארץ עוץ’, בשיתוף בנו הבכור של באום עצמו.

‘ארץ עוץ’ (תרגום לעברית הלקוח משם ארצו של איוב המקראי, ללא קשר אמיתי ל-OZ, שם הארץ באנגלית), ‘עיר האזמרגד’, ‘שביל הלבֵנים הצהובות, ‘אי-שם מעבר לקשת‘ ו’דינג-דונג – המכשפה מתה!’ הפכו לנכסי צאן ברזל של ילדים ומבוגרים בכל העולם. יום הולדת שמח, דורותי!