“גדול יהיה צום זה”

כ’ בסיוון ד’תתקל”א – 26 במאי 1171

בלואה, צרפת

יותר משלושים יהודים הועלו על המוקד בעקבות עלילת דם בעיר הצרפתית בלואה (Blois). משרת נכרי סיפר לאדונו כי ראה יהודי שהשקה את סוסו בנהר ושמט לתוך הנהר חבילה שלדבריו נראתה כגופתו של ילד. הדברים הגיעו אל מושל העיר שפסק להעלות את יהודי הקהילה על המוקד. על פי המסורת, עלו היהודים למוקד כששירת “עלינו לשבח” בפיהם. הריגת יהודי העיר זעזעה את קהילות אירופה, ויום כ’ בסיוון הפך ליום תענית ואבל לדורות. רבנו תם מבעלי התוספות בצרפת ומגדולי הדור, כתב “גדול יהיה צום זה מצום גדליהו בן אחיקם, כי יום הכיפורים הוא“.

רבי אפרים בן יעקב מבונא, גם הוא מבעלי התוספות, הביא את הסיפור וכתב כי בעליית היהודים על המוקד “תחילה היה הקול נמוך ולבסוף הרימו קולם בקול גדול ויענו יחד ‘עלינו לשבח’ ותבער האש“. מספר קינות על הריגת יהודי בלואה נכתבו לאחר הארוע ונכנסו למחזור התפילות של יהודי אשכנז.