חומה של חול

עטיפת הספר

–

חומת סואץ: סיפורה של המלחמה הסודית בין מדינת ישראל לברית המועצות

בוריס דולין, כנרת זמורה, תש”ף, 432 עמ’

רוב החוקרים והעיתונאים העוסקים בהיסטוריה ישראלית אינם מבינים רוסית, ולכן, על אף שלברית המועצות הייתה השפעה רבה על המזרח התיכון, רובנו רחוקים מאוד מלהבין אותה. ספרו של דולין עוסק במערכה שהביאה את מלחמת ההתשה לסיומה, מערכה שבה הכוחות שמולם נלחם צה”ל אמנם הוסוו ככוחות מצריים, אך מאחורי צבעי ההסוואה עמדו יחידות של אלפי חיילים רוסים.

האירוע הזה, שבו פרס הצבא הסובייטי לאורך תעלת סואץ סוללות של טילי קרקע אוויר בגיבוי כוחות אוויר, הוא אמנם השיא הדרמטי שאליו שואף הספר, אך הוא מרחיב את דעת גם מעבר אליו. דולין עוסק בעימות בין מדינת ישראל לצבאות ערב רק לאחר שהוא מציג את השתלשלותה האסטרטגית של המלחמה הקרה, ובעיקר את האתגרים שעמדו בפני הסובייטים. ההקשר הזה שופך אור חדש לא רק על מלחמת ההתשה. הספר מסביר כי מלחמת ששת הימים נגרמה בשל ניסיון של הסובייטים להסב את תשומת הלב העולמית מכניסת הצי שלהם לים התיכון. הם סיפרו למצרים ולסורים שישראל מרכזת כוחות כדי להילחם בהם, למרות שלא היו דברים מעולם. את ההמשך מכיר גם מי שלא מבין רוסית. אלא שמעבר לתוצאות של מלחמת ששת הימים מבחינתנו, הן גם הביאו את המצרים המוכים לבקש את חסותם של הסובייטים שרצו בסיס בים התיכון.

כיוון שהסובייטים הכחישו כל מעורבות שלהם במצרים, נעזר דולין במה שכתבו חיילים וקצינים רוסים ששהו שם, שהיום הם אנשים מבוגרים הכותבים את זיכרונותיהם. האירועים המוכרים כל כך מתוארים בספר מזווית חדשה ומסקרנת מאוד, במיוחד כשהם מסופרים בכישרון רב. היום, כשרוסיה מנסה לחדש את המעורבות שהייתה לברית המועצות במזרח התיכון, נקודת המבט הזו על האירועים מעניינת במיוחד.