מחוץ לקופסה
ספר הזוהר בנוי בעיקרו כדרשות על פרשת השבוע. זו הסיבה לכך שבמהדורות מרובות כרכיו מחולקים לא פעם לפי חומשים. הדרשות בזוהר נמסרות מפיו של רבי שמעון בן יוחאי ותלמידיו. פעמים רבות הן נוגעות בשאלות שהעסיקו את פרשני המקרא, אך מציעות להן תשובות חדשניות ויצירתיות, ומשלבות בהן רעיונות קבליים.
Dainis Matisonsכרכים רבים. ספר הזוהר
על גבי הדרשות מובאים חיבורים אוטונומיים נוספים שעוסקים בנושאים שונים. ‘תיקוני זוהר’ כולל שבעים דרשות קבליות על הפסוק הראשון בתורה, ו’רעיא מהימנא’ כולל דרשות בנושאים מגוונים, כמו הערב רב וההתמודדות עמו.
הגבר השלם
נעמוד על כמה מן החיבורים החשובים הנכללים בזוהר. ‘האִדרא רבה’ – האִדרא הגדולה – מגלה את פרצופי ההנהגה הא-לוהית העליונה, הנהגת ‘ארך אפיים’ שמתעלה מעל לנפתולי המציאות ומעקשיה, שאותה כינה הרמח”ל בתקופה מאוחרת יותר ‘הנהגת הייחוד’. היא מבטאת את המקום השלם, את אופי ההשראה הרוחנית שתופיע בזמן הגאולה. האִדרא משמשת גם כור היתוך לחבורת הזוהר, שכן גילוי הייחוד דורש רגישות וזיכוך ברמה גבוהה, ובסופה של האִדרא נפטרים שלושה מהחברים שלא היו ראויים למעמד.
‘האִדרא זוטא’ – האִדרא הקטנה – מתארת את יום פטירתו של רשב”י ואת גילוייה של הנהגת הדין שרשב”י חושף ביום זה, שמופיעים בהנהגת ‘זעיר אנפין’ – הפנים הקטנות. רשב”י הוא סמל לאדם השלם והמתוקן שנברא בצלם א-לוהים. על הפסוק “יראה כל זכורך את פני האדון ה'” כותב הזוהר: “מיהו פני האדון ה’? זה רבי שמעון בן יוחאי, שמי שהוא זכר שבזכרים [או גבר שבגברים] צריך להיראות לפניו”. בכוחו של הגבר השלם לתקן את המציאות המסובכת ולאזן אותה. הוא שמחבר את הקצוות, מזווג בין הקדוש ברוך הוא לשכינה, ובכך ממשיך את השפע לעולם.
-אדרא רבא עם פירוש יין הרקח מאת הרב יהודה פדיה, בגדאד, 1908
פטירת רשב”י בסוף האִדרא זוטא מתרחשת בנקודת השיא הרוחני – ברגע הייחוד, בשיאו של הזיווג שבין העליונים והתחתונים. בפטירתו הוא ממשיך שפע עצום לעולמות, שמתבטא גם בחידושי תורה שלא ניתנו להימסר עד כה, וגם בהשראה רוחנית חזקה שממנה מקבלים תלמידיו את הכוח להמשיך. תיאור זה שימש כמקור השראה לרבי נחמן מברסלב, שדיבר על החשיבות הגדולה של הימצאות במחיצת הצדיק בשעת פטירתו.
עולמות עליונים
חיבור נוסף הוא “אִדרא דבי משכנא” – האִדרא של המשכן – שעוסק בסודות התפילה המתגלים דרך פסוקי הקמת המשכן.
ב’ואתה תחזה’ – חיבור אחר שנכלל בזוהר – מובא דרוש על חכמת כף היד והקריאה בפרצוף.
ב’היכלות דרשב”י’ מתוארים מדורי גן העדן והגיהינום.
--הדים של ספרות ההיכלות? מ. ק. אשר, יחסות
‘ספרא דצניעותא’ עוסק בסודות הבריאה, וביחס שבין עולם התוהו הקדום שנחרב לבין עולם התיקון.
זקן וינוקא
חלק מחידושי הזוהר מתרחשים דרך מפגשים של חבורת הזוהר עם דמויות מופלאות שמפתיעות ומגלות סודות חדשים: זקן, ילד, אישה, ועוד. ‘סבא דמשפטים’ כולל את חידושי התורה של הסב הזקן שמציג את חידושיו בקבלה כפתרון לחלומות, ומשלב בין בירור האמת הנוקב לבין החידוש הפרשני היצירתי. שיאה של דרשתו הוא בהתגלות העלמה היפה – התורה, אל אהובה – המקובל שדורש אותה. חידושים רבים מתגלים גם על ידי ה’ינוקא’ – הילד שמתגלה כחכם מופלא.
--תיאורו של מיכלאנג’לו של בריאת השמש והירח בידי האל, תקרת הקפלה הסיסטינית בוותיקן