מאת: זאב קינן
גיליון 32 | טבת תשעג | ינואר 2013

אין זו אגדה // ימימה חובב

שורשים לוטים באפלה, הורים המרעיפים אהבה חונקת, נישואין אומללים והיסטוריה משפחתית של מחלות נפש והתאבדויות. כל אלה היו מנת חלקו של חוזה מדינת היהודים, שבסיפורו המשפחתי ניתן לראות גם השתקפות גורלה של יהדות אירופה בדורות האחרונים

 

בבזל ייסדתי את מדינת היהודים // עשהאל אבלמן

הקונגרס הציוני הראשון בבזל לא סחף אמנם יהודים מפורסמים מרחבי העולם אך הייתה לו הצלחה מסחררת. הדגש שהרצל שם על ההיבטים האסתטיים של הקונגרס הפך אותו למוסד מכובד וממלכתי שאיש בעולם לא יכול היה להתעלם מקיומו

 

גברתי ראש הממשלה // מירון מדזיני

גולדה מאיר, האישה היחידה הקבורה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בזכות עצמה ולא בזכות בן זוגה, נולדה בקייב, התבגרה בארצות הברית ועלתה לגדולה בארץ ישראל הנבנית. שותפותה במחדלי מלחמת יום הכיפורים לא צריכה להעיב על תרומתה המרשימה לעיצוב מדינת ישראל הצעירה

 

המשכן שעל ההר // אופיר ירדן

קברו של הרצל על ראש ההר הנושא את שמו היה רק הצעד הראשון בדרך להקמת מקדש אנושי ואזרחי של הלאום היהודי בראש הר הרצל. ההקבלות הסמליות לבית המקדש שעל הר הבית מפתיעות בעוצמתן

 

הצוואה שנשכחה // אריאל פלדשטיין

המיתוס סביב דמותו של הרצל היה חזק ממנו בחייו ואפילו לאחר מותו. ייתכן שזו הסיבה לכך שתהליך מימוש צוואתו והבאת צאצאיו לקבורה לצדו היה ארוך וסבוך ודרש מאבק פוליטי מורכב

 

הצד השלישי של המטבע

האייקון הלאומי // איתמר עצמון

דיוקנו של הרצל זכה להופיע פעמים רבות על גבי שטרות, מטבעות ומדליות שהוציאה מדינת ישראל. נוצר אפילו תחום מיוחד של ‘אספנות הרצל‘, שבו אוספים משוגעים לדבר כל מטבע ושטר הקשורים בדמותו של חוזה המדינה

 

ביקורת

ספר הלחישות, ורוז’אן ווסגניאן // ישי פרנקל

 

מנבכי הארכיון

מאגיה בין דפי פנקס // יוחאי בן-גדליה

בין דפי רשימות הנדוניה המשמימות של יהודי קונסטנטין שבאלג’יריה צצו במפתיע שלושה פתקים ועליהם לחשי השבעה המעידים על המתח שהתקיים בקהילה בין תהליכי חילון למסורות עתיקות