מאת: זאב קינן
46 | אדר תשעד | פברואר 2014

כמו הנביאים הקנאים // ימימה חובב

אליעזר בן יהודה אולי לא החיה את השפה העברית – שלמען האמת לא מתה מעולם – אולם יחסי הציבור שעשה לה העלו תרומה עצומה לתהליך השבתה לשפת יומיום מדוברת. הלשונאי והעיתונאי הירושלמי נע ונד כל חייו בין רוחות ההשכלה והמודרנה לבין המסורת והמורשת הלאומית, ולאחר מותו הפך למיתוס הן על ידי מוקירי זכרו והן על ידי אויביו ויריביו הרבים

 

השפה שכבשה את העולם // חגי משגב

כשחזרו שבי ציון מבבל לארץ ישראל הביאו עמם את השפה הארמית ואת הכתב הארמי, אשר פגש בארץ את הכתב העברי הקדום שבו השתמשו השומרונים. המאבק בין שני הכתבים ייצג מאבק זהויות תרבותי, והכרעת מנהיגי התקופה תקפה גם היום

 

הגבירה והשפחה // דניאל רייזר

מה ביקשו מארגני הוועידה למען היידיש להשיג, מדוע לא צלח הדבר וכיצד קשור כל זה לתחיית הלשון העברית? סיפורה של ועידה נשכחת בראשית המאה העשרים פותח צוהר למתחים האידאולוגיים שרחשו בחברה היהודית בראשית המאה העשרים

 

העברית תחילה // אבשלום קור

מבט ממעוף הציפור על תולדות עם ישראל יכול ללמד על חשיבותה של העברית לתקומת ישראל. עזבנו את העברית ולאחר מכן הושלכנו מארצנו, שבנו לעברית ואחר כך שבנו לארץ

 

בזמן אמת

מתחדשת כל הזמן – רוביק רוזנטל // הילי מויאל

 

ביקורת

תרפ”ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, הלל כהן // ראובן גפני

 

הצד השלישי של המטבע

ירושלים האלילית // איתמר עצמון

הקמת איליה קפיטולינה על חורבות ירושלים במאה השנייה סימנה גם מפנה תרבותי וחברתי. ירושלים הפכה למוקד של פולחן אלילי ויושבה על ידי יוצאי הצבא הרומי. ניסיונות נוצריים לטשטש עובדות אלה נכשלו – בעיקר הודות למידע שחושפים בפנינו מטבעות מתקופה זו

עוד חוזר הניגון

אומרים ישנה ארץ // הילי מויאל

השיר ‘אומרים ישנה ארץ’ זכה לשלושה ביצועים השונים מאוד זה מזה. למעשה, כבר בשלב כתיבת המלים הייתה לשיר יותר מגרסה אחת, שכן טשרניחובסקי הוסיף לגרסה הראשונה, הפסימית, בתים נוספים נוסכי תקווה