הקדוש המסתורי

מי היה “המרטיר המהולל” שהונצח בכתובת ביוונית, שלזכרו נבנתה כנסייה גדולה ומפוארת – כזו שהורחבה במימון קיסר האימפריה הביזנטית, טיבריוס השני, בכבודו ובעצמו? תעלומה זו מעסיקה את הארכיאולוגים ברשות העתיקות, אשר מנהלים מזה שלוש שנים חפירה ארכיאולוגית בשכונת רמת בית שמש, בהשתתפות אלפי בני נוער.

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות בשכונת רמת בית שמש נחשפו שרידים של כנסייה ביזנטית רחבת ידיים ומפוארת, שנוסדה במקום לפני כ- 1,500 שנה. הכנסייה מעוטרת ברצפות פסיפס מרהיבות, עשירות בדגמים של עלים, פירות וציפורים, ודגמים גאומטריים. קירות הכנסייה חופו בציורי קיר צבעוניים, ובחלל המבנה שולבו עמודים שבראשם כותרות מרשימות; חלקן עשויות שיש מיובא. בחפירות נחשף מכלול אדריכלי מורכב ששטחו כ-1.5 דונם. במרכז השטח נחשף מבנה של כנסייה בתבנית של בסיליקה – מבנה מאורך, שלאורכו ניצבו שני טורים מקבילים של עמודים שחילקו אותו לשלושה;  אולם תווך מרכזי ושני אולמות (סיטראות) מצידיו. לפני חזית הכנסייה משתרעת חצר רחבת ידיים (אטריום). שלב הבנייה העיקרי של הכנסייה היה בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס במאה ה-6 לספירה (527 –565 לספירה).
מאוחר יותר, בימיו של טיבריוס השני קונסטנטינוס נוספה לכנסייה קפלה צדדית מפוארת. כתובת מסקרנת שנחשפה בשלמותה בחצר הכנסייה מייחסת את המקום ל”מרטיר מהולל”.

בנימין סטורצ’ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר:

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

“זהותו של המרטיר אינה ידועה לנו, ואולם פארו יוצא הדופן של המבנה והכתובות שהתגלו בו, מעידים על כך שמדובר בדמות חשובה. חשיבותו של האתר מקבלת משנה תוקף לאור ההרחבה שבוצעה בשלהי המאה השישית לספירה. מקורות כתובים רבים מעידים על מימון אימפריאלי של כנסיות בארץ ישראל, ואולם במחקר הארכיאולוגי ידועות מעט מאוד כתובות דוגמת זו שנמצאה ברמת בית שמש. המעורבות הקיסרית בהרחבת המבנה באה לידי ביטוי גם בדמות עיט גדול פרושׂ כנפיים – סמלה של הקיסרות הביזנטית, המופיע על אחד הפסיפסים”.

ממצא מיוחד נוסף שנתגלה בחפירות הוא הקריפטה של הכנסייה. קריפטה היא חלל תת-קרקעי במרכז הכנסייה, המסמל את היסוד הקדום שלה. במקרים רבים נשמרו בקריפטה שרידים מקודשים (רליקיות) או פריטי לבוש קדמוניים. הקריפטה שנחשפה בכנסייה נשמרה בשלמותה, ואליה מובילים שני גרמי מדרגות העשויים להעיד על כך שהיו מיועדים לוויסות המבקרים הרבּים בה – גרם אחד ליורדים אליה וגרם שני ליוצאים ממנה.

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

החפירות הארכיאולוגיות באתר התבססו, ברובו המוחלט, על עבודת אלפי בני נוער, אשר השתתפו בפרויקט כחלק מהחזון החינוכי של רשות העתיקות המבקש לחבר את הנוער למורשת ששייכת לו.

***

במוזיאון ארצות המקרא ירושלים נפתחה בימים אלה תערוכה חדשה, המציגה לציבור ממצאים מרכזיים מן החפירה. התערוכה נפתחה  במסגרת אירוע הפתיחה של הכנס ה-13 של “חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה“.