כ”ו בתמוז ד’תתקמ”ז – 4 ביולי 1187
לאחר סדרה של שגיאות טקטיות ואסטרטגיות ניצח צבאו של המלך המוסלמי האיובי צלאח א-דין את צבאם של הצלבנים בפיקודו של גי דה ליזיניאן, בקרב שהתרחש בקרני חיטים – לא רחוק מטבריה. אבירי ממלכת ירושלים הצלבנים הגיע לקרב, שהתרחש ביום חם, כשהם מותשים לאחר צעידה ממושכת וללא אספקת מים. המוסלמים, שאספקתם הייתה טובה בהרבה, זינבו בצלבנים ביום הקודם, ונערכו לקרב המכריע, שהחל סביב השעה 9 בבוקר. במצב הזה האיכויות של האבירים הצלבנים, שיכולותיהם הצבאיות עלו על אלה של הלוחמים המוסלמים, היו חסרי תועלת כמעט. התוצאות היו הרות אסון לצלבנים. כמעט כל צבאם הושמד ויחד אתו אבדה כמעט כל האצולה הבכירה שניהלה את המדינה. מי שלא נהרג בקרב נשבה ובין השבויים רמי המעלה היה המלך גי דה ליזיניאן. מתוך 1,200 אבירים שיצאו לקרב רק מעטים הצליחו להימלט. גם למוסלמים היו אבדות כבדות, אולם בשורה התחתונה לא היה ספק בכך שהם ניצחו במערכה. לניצחון היה גם תפקיד תעמולתי חשוב, שכן עד לקרב זה בכל פעם שהצלבנים גייסו את כוחותיהם וריכזו אותם הם ניצחו את המוסלמים. קרב קרני חיטים נחשב לנקודת מפנה חשובה בתקופה הצלבנית והוא מסמל בעיני רבים את ראשית הסוף של ממלכת ירושלים.
אסף.צ at Hebrew Wikipediaקרני חיטים כיום