ט’ בניסן ה’תקס”ד – 21 במרץ 1804
פריז
קוד נפוליאון נכנס לתוקף. הקוד היה מערכת חוקים אשר התפרסה על שלושה כרכים ונועדה להחליף את החוק הקנוני של הכנסייה הקתולית ששימש באירופה לצד החוק הרומי והסדרים מקומיים שונים. ההסדרים המקומיים כללו זכויות יתר של המלך והאצילים, ואלה בוטלו במהפכה הצרפתית אך לא הוחלפו בחוק ברור אחר. כתיבת החוק, שהחלה בימי המהפכה הצרפתית, הופקדה בידי ועדה שבראשה עמד המשפטן ז’אן-ז’אק-רז’יס דה קומבסרס. עבודת הוועדה הואצה בימי נפוליאון שראה חשיבות בקיומו של חוק לאומי אחיד, פשוט וברור. הכרך הראשון של החוק עסק בזכויות האזרח ובמעמד האישי והעניק זכויות שוות לכל האזרחים ובכללם היהודים, ולכן מסעות הכיבוש של נפוליאון הביאו בשורה של שוויון זכויות לאירופה כולה.