נפתחה אולימפיאדת הלסינקי

כ”ו בתמוז ה’תשי”ב – 19 ביולי 1952

בהלסינקי נפתחו המשחקים האולימפיים ה-15. המשחקים נמשכו 16 ימים והסתיימו בי”ב באב, ה-3 באוגוסט. בתחרויות השתתפו 4,955 ספורטאים מ-69 מדינות, וצפו בהן 1.4 מיליון אנשים. במספר המדליות הרב ביותר במשחקים – 76 מדליות מכל הסוגים, מהן 40 מדליות זהב – זכתה ארצות הברית, וגם נבחרת הונגריה הפתיעה כשספורטאיה זכו ב-42 מדליות. ברית המועצות, שהשתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים, הציגה מפגן עוצמה מרשים וזכתה ב-71 מדליות.

מדינה נוספת שהשתתפה בפעם הראשונה בתחרויות הייתה ישראל, ששלחה נבחרת צנועה. אולם בשונה מברית המועצות, תחילת דרכה של הנבחרת האולימפית הישראלית לא הייתה סוגה בשושנים. הנבחרת מנתה 26 ספורטאים, מחציתם חברי נבחרת הכדורסל. בתקופה ההיא הספורט בישראל לא היה מקצועני. הספורטאים עבדו לפרנסתם במשך רוב השבוע, והזמן שהוקדש לאימונים ניתן במשורה. התוצאות היו בהתאם: נבחרת הכדורסל הפסידה פעמיים ועפה מהטורניר, האתלטים לא נכנסו ברובם אפילו לעשרים המקומות הראשונים, וההישג הטוב ביותר היה זה של הקופץ למים יואב רענן שהגיע למקום התשיעי.

באותם ימים אמנם לא היו ציפיות להישגים מרקיעי שחקים של הנבחרת, והעיתונים דיברו לכל היותר על ייצוג מכובד של המדינה, אלא שרבים סברו כי ספורטאי ישראל לא עמדו אפילו ברף צנוע זה. כתוצאה מכך הוקמה ועדת בירור ממשלתית שהתבקשה לבדוק האם תוצאות הנבחרת הן כישלון. לאחר בחינה מעמיקה מצאה הוועדה כי נוכח הנסיבות לא רק שלא מדובר בכישלון אלא שההישגים היו אפילו משביעי רצון. חובבי הספורט בישראל הביעו תקווה כי שיפור בתנאי האימונים ובמקצועיות של הספורט בישראל יוביל עד מהרה להישגים מרשימים יותר ולמדליות אולימפיות. ציפיות לחוד ומציאות לחוד: חלפו עוד ארבעים שנה עד שבאולימפיאדת ברצלונה 1992 זכו הג’ודוקאים יעל ארד ואורן סמדג’ה במדליות. אגב, במשחקים הפראלימפיים (אולימפיאדת הנכים) משתתפת ישראל מאז ראשיתם ברומא ב-1960, ושם כידוע הישגי ספורטאינו מרשימים בהרבה: לאורך השנים זכו בקרוב ל-400 מדליות.

צילום: פריץ כהן, לע"מ

חברי נבחרת ישראל לפני צאתם להלסינקי