י”ד בשבט ה’תר”מ – 27 בינואר 1880
מנלו פארק, ניו ג’רזי
הממציא תומס אלווה אדיסון קיבל פטנט על המצאת הנורה החשמלית. בין 1878 ל-1880 עבדו אדיסון וצוות המהנדסים שלו על יותר מ-3,000 תיאוריות שונות כדי לפתח נורה חשמלית יעילה ואמינה. נורות הלהט השתמשו בזרם חשמלי העובר בחוט דק של חומר כלשהו, וגורם לו ללהט ולהפצת אור. הנורה של אדיסון היתה עשויה מבועת זכוכית שבתוכה ריק (ואקום). אדיסון ייצר מאות נורות זכוכית כאלו בצריף ליד מעבדתו במנלו פארק. באוקטובר 1879, לאחר ניסיונות רבים שלא צלחו, העביר אדיסון זרם חשמלי בחוט להט שנעשה מכותנה מפוחמת בתוך נורת הריק מזכוכית. החוט זהר והפיץ אור במשך 15 שעות רצופות. על פי האגדה, אדיסון לא מש ממקומו ונעץ מבטו בנורה הדולקת כל אותן 15 שעות עד שכבתה.
כיום ידוע שנורת חשמל עם חוט להט מפוחם בתוכה הוצגה כבר בחודש פברואר של 1879 על ידי הממציא ג’וזף סוואן, אולם אדיסון הוא שזכה לתהילת עולם כממציא של נורת החשמל עם חוט הלהט. במהלך המאה ה-20 הוחלף חוט הלהט לחומרים שונים, וכבר ב-1905 החלו להשתמש בחוט דק ממתכת הטונגסטן המחזיקה מעמד אלפי שעות.
סרט דוקומנטרי ידוע טען כי כבר משנות ה-70 של המאה עשרים הונחו מהנדסי הייצור של מפעלי נורות החשמל לקצר במכוון את אורך חייהן של הנורות כדי שהציבור ירכוש יותר מהן בתכיפות גדולה יותר. נורות הלהט אינן יעילות מבחינה אנרגטית. כיום אסור למכור בישראל נורות להט (ליבון) מעל 60W בנצילות אנרגטית C. רוב העולם עבר לתאורת LED או טכנולוגיה אחרת, יעילות בהרבה אנרגטית ופולטות הרבה פחות חום.
נורת CFL בת ימינו צפויה לדלוק כ-20,000 שעות, בעוד שנורת ליבון דולקת 1000-1500 שעות בממוצע. בתחנת הכבאות ליוורמור בקליפורניה יש נורת ליבון גדולה הדולקת ברציפות כבר 116 שנה, או יותר מ-1,000,000 שעות! ראו כאן.