ז’ באב ג’תקע”ד – 31 ביולי 586 לפסה”נ
לפי המסופר בספר מלכים ב’ (כ”ה, ח’) ביום זה הציתו הבבלים אש בבית המקדש ובכל ירושלים. בספר ירמיהו (נ”ב, י”ב) נאמר כי האירוע התרחש בי’ באב. בניסיון ליישב את הסתירה אמרו חז”ל כי האש הוצתה בז’ באב ובערה עד י’ באב. בית המקדש השני חרב בט’ באב, ולכן נקבע בסופו של דבר מועד זה כתאריך הצום על חורבן שני המקדשים.
תחריט עץ צבוע של חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון, כרוניקות נירנברג, 1493